לא לא, לא מדובר בשיר פוליטי על החזון ההוא, אלא בחבורה צעירה בראשות רועי גדליה, שמביא אל תוך המוזיקה את כל הסגנונות שספג במהלך השנים – והם רבים. את הלהקה שהקים על שם סבתו, גדליה מגדיר כמי שחוצים מגזרים, וכזו שמשאירה חותם בכל מקום שאליו הגיעה, אם זה שכונת התקווה או ניו אורלינס. התוצאה מעידה על חיבור מקפיץ, המשלב גיטרה חשמלית שמנסרת הכל, קלילות ורוח מזרח תיכונית חמה, המשלבת את המזרח עם המערב.
"התזמורת העקומה של מונה כמונה" באה לעשות שמח והיא עושה זאת, גם אם לפעמים כולנו מבינים שאנחנו לא במזרח הנכון, אפשר להתחבר לקצב ולזרום בחום הקיץ הלוהט.
