יש לשיר הזה קצב טוב, מעין דהירה קדימה או צלילה ישירה לעומק, כשעל ההגה נמצא איל כהן בשירה משוחררת וטקסט שאומר שלפעמים לא צריך לדבר כי המילים כואבות ומשכיחות עד כמה הזוג אהב. כהן כתב והלחין שיר שנשמע כאילו נתלש משנותיו הטובות של הרוקנ'רול בישראל (והיו לו כאלה) ומדגיש את חשיבות הטקסט ואת העברת המסר הנכון.
סינגל מתוך מיני אלבום שני שבדרך, בסגנון שכמעט לא שרים כיום. וגם לזה צריך אומץ.
