במקום למזער את הנזק מהסרט עליו, אייל גולן ואנשיו שוב הוכיחו כמו בפרשה ההיא שהם לא יודעים לנהל משבר וניסו לפנות לרגש במקום לדבר עובדות. אם גולן רוצה לעלות מדרגה באמת הוא חייב להתחיל בשדרת הניהול ובאנשים המקיפים אותו, אחרת כל מכשול קטן יהפוך למוקש
אייל גולן לא למד כלום מ"פרשת משחקי חברה". אני לא מדבר על המישור המוסרי שבו שופטים כעת את מעשיו אלא על ההתנהלות מסביב, שהעצימה את הסיפור כולו ויצרה "דיבור" במקום לתת לו לדעוך ולהיבלע בלוח המשדרים. גולן ואנשיו עשו כל טעות אפשרית גם במקרה הנוכחי, שדמה באופן מדויק להתנהלות במקרה הקודם.
גולן עבד קשה כדי להגיע למעמדו. הרצון שלו להיות מלך ישראל, לצאת מהגטו הים תיכוני מזרחי, להיות יותר גדול מזהר ארגוב, בא לידי ביטוי בהשקעה של מיליוני שקלים וניסיון מיתוג כ"זמר הלאומי", שלא ממש צלח. הוא היה כוכב בפריים טיים של ישראל, תוכנית מצליחה משלו בערוץ 24 והשמעות בלתי פוסקות גם בתחנות שבעבר לא השמיעו אותו. מעגל הקהל שלו התרחב, ואז הגיעה פרשת משחקי חברה.
התוכנית. מי מגיע להתראיין אצל מישהו שדקה לפני היה מעורב איתך בתביעה?
במשך שבוע ימים געשה הרשת אודות גולן והפרשה. צו איסור הפרסום הפך אותו לחשוד מידי, כזה שיש לו מה להסתיר. במקום לעמוד מול מצלמה ולומר "זה אני, תחקרו, אין לי מה להסתיר", גולן המשיך לחסות בצילו של צו איסור הפרסום ולשלוח לאולפנים אנשים שאין להם מושג בניהול המשבר, שלא ידעו את גודלו. המפגש הראשון שלו עם התקשורת לווה בעימות עם צלם ואיום לשבור לו מצלמה, עד כדי כך הפחד וחוסר ההכוונה גרמו לו נזק.
אייל גולן. מיליונים לשיקום המעמד | תמונות יח"צ מתוך אתר לינקטון
את מה שקרה אחר כך כולנו ראינו. את המסקנות מהאירוע הטראומתי שגרם לגולן נזק אדיר, ושאליו התלוותה ההרשעה של אביו דני ביטון בסרסור מעריצות, אף אחד לא הסיק. במקום זה, התחיל מסע ראיונות שבו גולן הוצג כנרדף, ככזה שעצר יחסי מין עם קטינה באמצע אחרי שהבין מה הגיל שלה, ועוד כל מיני פנינים שלא תרמו לו במאומה. שיקום התדמית עלה לו עשרות מיליונים, אבל למעמדו הקודם הוא לא חזר. הקהל אמנם מציף את ההופעות שלו, אבל המעגל היותר רחב, זה שהוא חשק בו, עדיין לא.
גולן מגיב מברזיל. העצים את התוכנית
והנה הגיעה הפרשה החדשה, וגולן ואנשים שוב טעו. שיהוי בהגשת צו המניעה כפי שכתבה גם השופטת (היה להם חודש לעשות זאת, אך עשו זאת רק סמוך למועד השידור), חוסר היכולת להוכיח את הטענה כי היו סיכומים מוקדמים עם אורלי וילנאי וגיא מרוז לצפייה בחומרים לפני השידור כפי שטענו אנשיו של גולן (השופטת: "ההימנעות מהצגת כל תיעוד, ולו בראשי פרקים, מעוררת ספק בנוגע לקיומן של הסכמות כאלה"), הטענה המרכזית שזה יפגע בילדיו של גולן (פנייה לרגש במקום עובדות) במקום לדבר על פגיעה בשמו הטוב אחרי שהמשטרה סגרה נגדו את התיק. ויותר מכך: מי שמכניס עצמו אל לוע הארי והולך להתראיין אצל מי שעד לפני דקה ניהל איתו תביעה, היא טעות חובבנית שלא מתאימה לזמר מנוסה כמו אייל גולן.
התגובות של גולן השוהה בברזיל, בצילום חובבנים במיוחד שאינו הולם את מעמדו, היו רק דלק למדורה שהובילה בסופו של דבר לרייטינג גבוה מאוד לסרט עליו. שוב טענה שכל העם איתו, שוב רודפים אותו, ושוב חזרה על גרסה שלא ניתן היה להוכיח בבית המשפט. גולן היה צריך לתת לזה לעבור מעליו, "עוד תוכנית או כתבה" עליו, אבל תחושת הרדיפה, החשיבה שדופקים אותו אחרי ששיקם עצמו גרמה לו לעשות טעויות גדולות ובראשן אי שכירת אנשים שמבינים טוב יותר את הסיטואציה, שיודעים לנהל משברים. במקום זה הוא נשאר עם אלה שמבטיחים לו שהכל בסדר, בזמן שהכל ממש לא, והנזק רק התעצם.
גולן לבניה ברבי בלהיט "ממה את מפחדת". בשביל מה היה צריך את זה?
אם גולן רוצה להיות מלך ישראל הוא חייב לעלות מדרגה, וזה מתחיל במינוי של האנשים הנכונים למציאות המשתנה. זה ההבדל בין להיות ב"סחבקייה" לבין התמודדות עם משברים ומכשולים בדרך, זה ההבדל בין היכולת לא להפוך כל מכשול קטן למוקש.זה ההבדל בין זמר על לבין איש ממרמורק שעלה לגדולה.