לפני שקראתי את הקומוניקט המצורף, ניגנתי את השיר והייתי בטוח שזו פרודיה או לפחות טייק אוף כמו שעשה פעם טל אפטר עם "ניסים והנפלאות". והנה לפנינו אלדד אוחיון בקליפ שלקוח מדמיונו או מסרט ערבי של שישי בערב, ובשירה לא מדויקת בעליל שאולי מנסה להצחיק, אבל פחות.
ואז קראתי, והבנתי שהוא לא ממש לוקח את זה ברצינות. שהוא מבקש לצאת מהקופסא ולהעביר את החיים בצורה אותנטית, קלילה ומלאת הומור. אז מה יצא לו? משהו שבהחלט מגרה את האוזן, אבל כמות אי הדיוקים והניסיון לייצר משהו "מזרחי" הופכת את הכל למאולץ מדי, וחבל, כי הורדת הילוך בדאחקה הייתה מייצרת משהו יפה נוכח הקצב והעיבוד המצוינים.
