במהלך השיר נטע אומרת שהיא רוצה לעשות מה שבא לה, והנה היה גם מממשת. כבר שיר שני שלה שהוא על גבול הנונסנס, ג'יברושי מילים וחריזה ילדותית שעושה כאב ראש אחרי השמיעה השנייה. ברזילי אולי העיפה את הגג בזכייה באירוויזיון, וכבוד לה, אבל דומה שמאז היא לקחה כיוון שהולך ומצמצם את היכולת להתחבר אליה או למוזיקה שלה, שנשמעת כמו ערבוב צלילים לשם ערבוב.
ברזילי תמיד בלטה ביכולת להיות שונה, וגם Nana Banana לא שונה במהות שלו ממה שהיא מייצגת: שונות ומוזרות. שיהיה בהצלחה עם זה.
צילום: דניאל קמינסקי