הפוך מהיקום, החדש של אייל גולן, הוא עוד ניסיון להראות שהוא הכי טוב והכי מגוון. התוצאה היא 20 שירים שאת מחציתם אפשר היה לצמצם כצעד מושכל לזמר מצוין שאיש לא מערער על מעמדו בצמרת
אייל גולן ממשיך להפגיז. לא, לא מדובר במוזיקה טובה או כזו שתישאר איתנו לנצח אלא בכמות שירים בלתי סבירה במציאות הנוכחית, ומשחרר דיסק כפול עם 20 שירים שעל מחציתם אפשר היה לוותר בשקט. אבל גולן כנראה רוצה לעשות את זה הכי מפואר, הכי גדול, הכי מגוון לכאורה, ומה שיוצא לו בסופו של דבר הוא תוצר בינוני לגמרי, שנועד לעשות "שופוני" אבל משיג את המטרה ההפוכה.
שיר הנושא: הפוך מהיקום | צילומים: יחצ, מתוך אתר לינקטון
את עשרת השירים הראשונים כולנו כבר מכירים, אחרי שנטחנו בכל מקום והם נשמעים כמו אוסף, נוכח הזמן שחלף בין סינגל לסינגל, שיש בהם שיצאו לפני שנה. תמצאו כאן דואטים עם משה פרץ, את "לא מבינה עברית" המקפיץ, "הפוך מהיקום" עם הפזמון המדבק, "האם להיות בך מאוהב", שחידש לאביב גפן במסגרת תוכנית הנפל שלהם ועוד כמה שירים שהיו יכולים לייצר אלבום סביר וטוב עבור גולן.
הבעיה מתחילה בדיסק השני, שבו גולן מתאמץ להראות שהוא יכול יותר. התוצאה היא שורה של שירים שחלקם חסרי טעם, ויש בהם שנועדו לקהל ספציפי שיקבל את גולן בכל לחן או טקסט, אבל כבר לא מתאימים לרמתו. הניסיון להיות עדכני או לייצר בלדות מדמיעות לא צולח. גולן זמר מצוין, אבל הוא היה חייב לצמצם את השירים.
אחי אמר לי. לא מצליח לרגש
"סוף שבוע", למשל, נשמע ניסיון נואש לייצר להיט רחבות-חתונות אבל הוא מהונדס מדי ולא סוחף. "אחי אמר לי" לא מצליח לרגש, "לונדון" ו"ממחר" נשמעים כמו משהו ששלמה ארצי גנז, "לרקוד כמו משוגע" מציג מוצר שווא בניסיון להיות עם ביט אלקטרוני, והרשימה עוד ארוכה.
אני מבין את הרצון של אייל גולן לייצר מוצר מקיף וכולל שייתן מענה לשינויים בשוק המוזיקה הישראלי בכלל והים תיכוני בפרט. אבל אחרי שיצר לעצמו מעמד, הוציא 22 אלבומים ולהיטי נצח, גולן היה צריך להימנע מהצגת אלבום שבו הוא מובל ולא מוביל, כיאה למעמדו. הוא ניצב כמעט בדד בצמרת, אך דומה שהוא מתעסק יותר מדי במה שמתרחש במקומות שהוא רחוק מהם, ופחות במוזיקה מצוינת, שכבר הוכיח בעבר שהוא יכול לספק. אני משער שיש שייקחו מ"הפוך מהיקום" כמה שירים לדרך, אך כמכלול לא מדובר באחד מאלבומיו הטובים ביותר של גולן, אפילו לא אחד שמתמקם בעשירייה הראשונה שלו.