הסגנון קצת מזכיר את מיכה ביטון המצוין, והמשפט המיתולוגי מתוך "חגיגה בסנוקר" ישר מושך את העין. ואיתמר לא מאכזב, כשבקליפ שלו מופיע עזריאל המקורי, הלא הוא יהודה ברקן, במשחק משובב נפש בגילו המתקדם. הפשטות היא היופי שבשיר הזה, שמדבר על הצורך להיות רגוע גם במקרים שהמציאות מסביב סוערת.
איתמר ועקנין נמצא בדרך לאלבום בכורה תחת השם המחייב "באר שבע – תל אביב", ושומר בדרך על האותנטיות הדרומית והחמימות שכל כך מאפיינת אותו. ביצוע טוב, קליל, כזה שעושה נעים באוזן.
