היציבות הקולית של עומר והשירה החזקה שלה מביאות היטב לידי ביטוי את המילים שכתבו ערן קאשי ודנה מלכה, שבועטות בגבר שממול ומבשרות לו שאין סיכוי שהיא חוזרת אליו. ככה צריכה לשיר אישה שעומדת על שלה, שלא נבהלת או נשברת, שמסבירה לו שאחרי שניקתה את הלכלוך אחריו, שוב דבר כבר לא יחזיר אותה, והיא לא מפחדת לעזוב.
את המילים הללו אי אפשר לשיר אם לא מתכוונים אליהם. דומה שעומר שרה למישהו שעומד מולה בדמיון ויורה את הכל בלי חשבון. יופי של שיר, יופי של ביצוע.
