היכולת של עקיבא לתאר את המצב הגרוע ולצדו לתת למיועדת את התקווה שהכל יהיה בסדר, והכל בשירה מרגשת ונוגעת, מעניקה ל"אל תעזבי ידיים" את העומק הדרוש להצליח. תיאור הריקנות בדירה המפוארת לצד המחסור באהבה, החיפוש התמידי אחרי החלק השני, הסביבה שמנסה לתמוך אך לא מספיק, הם המרכיבים למעשה את הבדידות הגדולה שעשויה להוביל לייאוש, אך נתקלת בעקיבא שמשדר אופטימיות ומבקש להדליק את האור.
עקיבא בונה עצמו לאט לאט. אחרי "לך לך" המצוין, הוא חושף עוד טפח מוזיקלי, ומתרגם את המילים והלחן של עקיבא וצורית תורג'מן לשיר ישיר וטוב.
