זה אמור להיות שיר מחאה בועט, והמילים שלו אכן כאלה, אבל מה בין זה לבין הלחן האנמי והביצוע המסופל לפרקים שהופך את השיר לסינטימנטלי עד מרדים? אם לארקדי דוכין יש אמירה נוקבת על המצב כיום, כפי שמעיד הקומוניקט המצורף, אז רצוי שיגיד אותה בקול בוטח, בועט וחזק, ולא ימלמל אותה במשך 3:18 דקות.
דוכין כועס על כל העולם, בין אם על המצב, הטלוויזיה, המוזיקה המסחרית, ההורים הנוטשים ועוד ועוד, כולל על עצמו. רק שאין לשיר הזה את העוצמות להכיל את כל הכעס, והוא לא יכול להוביל לשום מקום. וחבל.
