מי שראה את ה"כוכב הבא" לא יכול להתאכזב מהשיר HOME פשוט כי הוא קיבל בדיוק את מה שקובי מרימי הציג במשך כל העונה. ואיך הניסיון לכפות על הציבור שיר, משול לתוכנית המאה של טראמפ?

מרדים, מבאס, לא נטע ועוד ועוד. התגובות לשיר של קובי מרימי הן בדיוק כפי שהיה מצופה ממי שחשב שיקבל משהו אחר מאשר מה שהוצג לנו כל העונה. מרימי הוא זמר עם קול טוב, מוגבל לטריק אחד והיה צפוי שיתפרו לו בלדה. הקושי לקבל את התוצאה מעורר תמיהה, בין היתר כי ידענו בדיוק מה נקבל, אז ממה האכזבה בדיוק?

HOME. תפירה מדויקת

Home הוא בדיוק מסוג השירים שיושבים בסופו של אלבום, שצריך לשבץ עוד רצועה אז מקליטים משהו. הוא נעדר ייחוד, לא שונה מאלפי שירים שהכרנו כבר קודם מרחבי הגלובוס. יש בשיר הבדלים מהותיים בין חלקו הראשון לבין חלקו השני, שבו מרימי מתפוצץ. אבל, ויש אבל, בתחרות של שלוש דקות, אין זמן להתפתחויות וחייבים לכבוש את השומע מיידית. וכן, אין מה לבנות על נקודות בשל דמיון קיים או לא לפרדי מרקיורי.

רגע הזכייה של מרימי. מה שאתם רואים זה מה שתקבלו | צילומי יחצ

יש לזכור, שמדובר בשיר הראשון המקורי של מרימי, והוא מתמודד איתו בכבוד. שיר כבד, איטי, מסוגנן כאילו ג'וני לוגאן שר אותו, רק שלוגאן בעיקר שר בשנות השמונים ולשם זה שייך. הקפריסאים, למשל, שכפלו את השיר הקצבי שלהם משנה שעברה כי הבינו שזה עובד, אבל בישראל החליטו על כיוון אחר במגבלות הזמר.

לטור הקודם על מרימי לחצו על הלינק כאן

וכאן המקום גם לדבר על השיטה. הציבור בוחר זמר, ועדה מסדרת בוחרת לו את השיר ואז מגישה לכולנו לאכול. מי שמכיר את הטעם יבין שחיממו לו את אותה מנה שאכל במשך כמה חודשים עם תבלינים של שופטים, אך מי שחושב שמנת השף היא שוב נטע ברזילי ימצא עצמו מתאכזב. ואם מישהו חושב שהתכנון היה לזכות שוב, ראוי שיתעורר ויבין שאין לזה טעם או היתכנות כלכלית.

נטע. חד פעמית

מבחינה הזו, Home הוא כמו "תוכנית המאה" של דונלד טראמפ: בלי לשאול את המעורבים, בלי להתייעץ, זורקים תוכנית על השולחן ומחכים שמישהו יתלהב ממנה, אחרי שכל המרכיבים כבר ידועים. ובכן, בהינתן האופציות, נראה לי שאפשר לבנות על שלום. שלום לאירוויזיון הבא.

#קובימרימי #אירוויזיון #home #נטע #טוי #הכוכבהבא