שי צברי מצליח למגנט אליו את הקהל שלו במנעד טקסטואלי נרחב במיוחד. מי שמחפש הופעה מסודרת ורשמית, שיקנה כרטיס למקום אחר. את צברי באים לראות כדי להשתחרר, לעופף. ורק חתיכה אחת הייתה חסרה בפאזל כדי להפוך אותו למושלם
להופעה של שי צברי אסור להגיע עייפים, ואם כבר הגעתם אחרי יום מפרך – הגיע הזמן להתעורר. 300 צופים שגדשו את רדינג 3 בנמל תל אביב החלו את חגיגות יום חמישי ברביעי בערב, כשעל הבמה עומדת תופעה שיודעת להכיל בין ידיה את כל העולמות. שי צברי הוא מסוג הזמרים שלא צריך לזוז הרבה, כי הקול שלו הוא זה שנע ונד במקומו לאורכו ולרוחבו של האולם, נוגע בכל פינה ומחבר את כל הקהל למקשה אחת שעושה שמח, כשאליו הצטרף קותימאן המצוין בסט מטורף.
שי צברי, שלום לך דודי
למוזיקה של שי צברי צריך להתחבר. צריך שתהיה בך היכולת לעבור משירי משוררים כמו יהודי עמיחי (לווי אותי), לפיוטים מתוך סידור של סעדיה גאון (אבוא בגבורות אדיר), לחפלה של ג'ו עמר (שלום לך דודי) או אהובה עוזרי (עמק הפרחים) ללאונרד כהן (אנא אנא), ולדעת להכיל את כולם באותה מידה. צריך שתהיה לך היכולת לשחרר את המחשבה, לתת לה לעופף, לעצום את העיניים ולתת לקול של צברי לעשות עבורך את העבודה. יש לכם את כל זה? הגעתם למקום הנכון. אם אתם מחפשים הופעה מסודרת יותר, נינוחה, עדיף שתקנו כרטיסים למופע אחר.
וכן, היה חסר בהופעה משו. "מעלי דממה", אולי השיר שהביא לנו את צברי בפרויקט של אהובה עוזרי, לא נכלל ברשימת השירים. לא יודע מה הוביל להחלטה, אולי הרצון לשמור על קצב בהופעה, אבל החתיכה הקטנה הזו בפאזל הייתה בהחלט חסרה, בעיקר כי מילותיה מאפיינות את צברי במדויק: "תן לי לבוא וללכת רק לנגן אהבה".
צברי בהופעה (משמאל: קותימאן המצוין) | צילומים: שחר אמאנו, הכותל הישראלי