שמעתי אותו כמה פעמים, ובכל פעם מחדש התפעמתי מההגשה של אליה גבאי, שכתב והלחין טקסט מצוין. יש בו את הנגיעות של ישי ריבו, את החן של חנן בן ארי, ואת היכולת לשלוט בקול שלו היטב כדי להעביר את המסר. מה שכן, יש כאן עודף עיבוד של השיר, בעיקר בחצי השני שלו, והדחיסות הזאת קצת פוגמת.
כשיש לזמר קול טוב, צריכים לפנות לו את הדרך. ייתכן והחשיבה הייתה להציג יותר עומק ונפח, אבל בהחלט ניתן היה להוריד את העיבוד בכמה רמות כדי לתת לגבאי יותר ספייס לעצמו. כך או אחרת, מדובר בזמר מצוין ושיר ששווה להקשיב לו.
