קחו כמה שנים לאחור, תורידו מקובי פרץ את כל המניירות שהוא רגיל להציג, ועכשיו תקשיבו לשיר הזה. כמה קטן, ככה יפה, ניצול מקסימלי של הקול של פרץ, שמעבר להיותו כוכב פופ הוא בעיקר רומנטיקן. את הטקסט המצוין של עציון מוסאי ואלי קשת, הוא מבצע כמעט בשלמות, יוצר תחושה של אמון אצל המאזין וגם מאפשר לומר שקובי פרץ חזר.
מאז השחרור מהכלא קובי פרץ מוציא סינגלים בקצב. חלקם מיותרים, אבל כשהוא מתרכז הוא מפיק מעצמו את המיטב. לפעמים זה קשור לטקסטים, אבל לרוב זה עניין של ריכוז, כי יכולת יש. יופי של שיר.
