למיקי גבריאלוב היה חלק נכבד בהצלחה של אריק איינשטיין המנוח. המופע שבו הוא שר שירים שהלחין וכתב לו, מעניק ליוצר האדיר את הכבוד הראוי לו אחרי שנים שבהן חסה בצילו של האגדה. לעתים, כך נדמה היה בהופעה, הוא עדיין מתקשה להשתחרר ממנו
את המופע בוחר מיקי גבריאלוב לסיים עם "אני ואתה" המיתולוגי, מעין סיכום ראוי למהות ההופעה כולה. במשך כשעה וחצי הוא עמד על הבמה במועדון גריי ביהוד, במופע שרובו ככולו מוקדש לשירים שכתב והלחין עם אריק איינשטיין, שהלך לעולמו לפני חמש שנים. חשיבות המופע היא לא רק בהנצחתו של איינשטיין, לא גם במתן הזרקור על האנשים שהיו שם ובנו את הקריירה שלו, גם אם לפעמים נדמה שהוא בנה את שלהם, ובהם גם גבריאלוב, שאותו שלף מלהקת הצ'רצ'ילים.
אני ואתה על בימה גריי יהוד. מיקי גבריאלוב
גבריאלוב, להלן הטורקי, חתום על לא מעט יצירות של איינשטיין, ולצדן פיתח קריירה משמעותית משלו. בערב אחד, שבו הקהל החם דחף אותו קדימה, גבריאלוב הציג רפרטואר מרשים של שירים, לצד סיפורים על העבודה עם האגדה. היו שם רגעי התעלות ממשיים, אך גם תחושה שלא תמיד זה סוחף, הן בשל היעדרותה של רוח השטות שאפיינה את הביצוע המקורי, והן בשל ההרגשה שגבריאלוב עוד לא הוציא עצמו מהצל של איינשטיין, עשרות שנים אחרים שהפסיקו לעבוד יחד.
עם הבת שירה. גרמה לו להשתחרר
גבריאלוב, כך ניכר בהופעה, אינו רגיל להיות באור הזרקורים. גם אחרי קריירה ארוכה, משהו עוד קפוא בו, ממאן להשתחרר. הדבר היחיד שעוד הוריד מהרצינות שלו הייתה הופעתה של בתו שירה, שהגיעה משוחררת וקופצנית וגם הציגה שיר חדש שכתבה והלחינה.
כך או אחרת, הצליח גבריאלוב להתחמק מסיטואציית "המנוח ואני" שעלול היה להיקלע אליה, וחשף עבור רבים את השירים שכתב והלחין ("אמרתי לאריק שאני לא יודע לכתוב שירים, והוא אמר לי 'אז מה, גם אני'", שיתף גבריאלוב בסוד מתחילת העבודה המשותפת) והפכו עם השנים לקלאסיקות, לנכסי צאן ברזל. החיפוש התמידי אחרי טקסטים, הסיטואציות המצחיקות שלאחריהן נוצרו שירים, וכמובן הביצועים של גבריאלוב, הפכו את ההופעה לכזו שהעניקה לטורקי את המקום הראוי לו: אחד היוצרים החשובים בקריירה של איינשטיין, וזמר מצוין בפני עצמו. הוא רק צריך להשתחרר יותר.