הדילוגים בשיר בין דיבור ישיר לבחורה לבין מעבר לעמדת המספר, קצת מוזרה, שלא לומר לא מובנת. ובכלל, אם היא עזבה כנראה שלא הייתם שלמים, כפי שגולן מנסה להגיד, אז על מה כל הכאב?
אחרי "לא מבינה עברית" עם עופר ניסים, אייל גולן לוקח קצת אחורה ומנפק משהו "מזרחי" יותר, כי בכל זאת הוא צריך למלא את המשבצת הזו כיאה למעמדו. העיבוד של יעקב למאי נותן לשיר את הנופך הנכון, וקול הזהב של גולן מככב בו בשיר שנשמע קצת כמו "צללים של דמותה", אבל יותר כמשהו מהונדס שבא לענות על איזה צורך לתת לקהל שלו קצת מזרחיות, ולא יותר.
אייל גולן | צילום מתוך אתר לינקטון