לאט לאט, חיים דדון יוצא מהנקודה הטורקית שלו ועושה פעמיו אל המרכז. קול מצוין יש לו, גם יכולת ביצוע, והטקסט שכתב לו יהונתן בן סימון (לחן: לידור סולטן), יושב עליו בול. לפעמים אני תוהה כמה אוויר יש לדדון בריאות, אבל אף פעם לא מוצא את התשובה. הסלסולים הארוכים שלו, ייחודיים רק לו, ואת השליטה שלו בקול, שומעים היטב.
דדון שייך לדור הזמרים הצעירים שלבש סגנון שלא מרבים לשיר בו והצליח לסחוף אליו קהל נאמן. מי שאוהב אותו יקבל את "נגמרו לי המילים" בידיים פתוחות, ומי שלא מכיר אותו יגלה אותו. וזה טוב.
חיים דדון. מוכשר | צילום: עידן מדיה