יובל דיין לבשה לעצמה סגנון די ברור, ואי אפשר להתחמק ממנו כמעט בכל שיר שהיא מוציאה. הקול היציב, הלחן המוקפד, הטקסט המשובח ומעביר המסר, וחדוות היצירה שלא נגמרת. "לפתוח את הלב" אינו שונה מלהיטיה האחרונים, ודיין יודעת היטב לירות מהמשבצת שהתיישבה עליה והיא רק שלה.
מצד אחד זה מצוין, מצד שני זה די מצמצם את היכולת לגייס קהלים חדשים שלא התחברו אליה מלכתחילה. מילים ולחן שלה, שבהחלט פותחים את הלב למי שאוהב.
צילום יחצ מתוך אתר לינקטון