ד'אור מוריד קצת את האוקטבות של הקול שכל כך מזוהה איתו והולך לכיוון אחר, ומה שיוצא לו הוא משהו טוב. השילוב של הראפ בצרפתית עם הנגיעות הערביות (שקצת מזכירות את האלבום האחרון של ראשיד טהאא המנוח), מעניק לשיר עומק ומשלים את הקול הנמוך של ד'אור.
מי שרגיל לשמוע את דוד ד'אור ממריא לגבהים ימצא כאן צד אחר שלו, שלעתים גורם לתהות מדוע לא השתמש בו יותר. שיר כיף, זורם, וטקסט שכתב יחד עם מרק קקון, רק חבל שאין תרגום של הצרפתית כי לא כולנו דוברים את השפה, אבל כן רוצים להבין מה נאמר שם.
