יש משהו מאוד סוחף בשיר הזה של דויד ברוזה. זו לא רק הגיטרה המיתולוגית אלא התחושה שאתה ממש שותף ליצירה, נמצא שם לידו כשהוא שר ומתחיל לזוז לצלילי המוזיקה שלו. ברוזה הוא נכס צאן ברזל, אחד ששומר על רמה גבוהה אחרי כל כך הרבה שנות קריירה, מקפיד על הרומנטיקה ושואב השראות מוזיקליות מכל העולם.
"מזח" הוא פשוט שיר כיף, כשהמילים של צרויה להב חודרות במדויק לכל לב אוהב ורומנטיקן, ממש כמו ברוזה.
