לא מבין למה רק קותימאן מארח את שי צברי, כי הזמר האדיר הזה צריך להתארח אצל כולנו, כל יום. צברי לא זקוק לליווי או למוזיקה, יש לו קול מספיק חזק ומיוחד, כזה שתופס את האוזן מידית, ובזה עוצמתו הגדולה. מבצע בחסד שמדלג בין נבכי הלחן והעיבוד ומבקיע בקולו מכל פינה.
שיר האהבה היפהפה הזה מקפל בתוכו את התורה כולה: רק בלילות, בחלומות, אני מרשה לעצמי להיסחף איתך, כי כשהשמש תעלה את תיעלמי ולא יוותר לי אפילו רגע אחד לאהוב. כששי שצברי שר את המילים שהוא כתב והלחין, אתה מאמין לו כי זה מגיע מבפנים, מבריח את החושך עם אור גדול שמשאיר תקווה שהחלום יתממש. ביצוע מצוין, קחו לכם דקה גם לקרוא את הטקסט.
