מה שיפה בשיר הזה הוא ההגשה המצוינת, שבה מאור תיתון יודע לעלות לגבהים כשצריך וגם לרדת מהם בצורה טובה היישר אל הטקסט שכתב והלחין לעצמו. לרגע אפשר לחושב שמדובר בעוד שיר מפס היייצור של המאהבים הצעירים והרומנטיים, אבל לתיתון יש את המשהו הנוסף הזה שהופך את השיר הזה לטוב יותר, לא בכייני ויותר אמין, וגם מצליח לתפוס את האוזן.
