בשנות השמונים אלי עידן שר על ליסה, שנעלמה לה ולא חזרה (יש גם גרסה לא פחות טובה של ישי לוי). "וכשליסה תחזור ושוב תופיע, ליסה תעצור את הדמעות", שר עידן. והנה ליסה חוזרת, הפעם בגרסת המשך של יואב יצחק, שמחייה את הגעגוע. לא אגזים אם אומר שמדובר באחד השירים הכי יפים שיצאו כאן בשנים האחרונות, לא רק בז'אנר הים תיכוני.
יצחק הרומנטיקן הוא בדיוק האיש לבצע את המילים והלחן של דודו מתנה וחוף מדמוני. רגיש, מדויק, מחבר לשיר ההוא, שמחכה לליסה – והיא איננה. מה שנותר הוא לברר מי זו ליסה, ולגרום לה לחזור. מצד שני, אם היא גורמת לכתיבת שירים כל כך יפים עליה, אולי עדיף שתישאר איפה שהיא.
