עוצמות השירה של נסרין קדרי הרעידו את קיסריה, שטרם שמעה קול כזה. סדר השירים הנכון, הניהול הנבון, היכולת לדלג על עמדת המוצא ולמקד את הקהל במוזיקה שלה הם אלה שמציבים כיום את נסרין ב"טופ 10" של הזמרות הים תיכוניות של כל הזמנים. ולכו תדעו לאן זה עוד יתפתח
נסרין קדרי בקיסריה. פתיחה חזקה עם "חייאתי" | צילום: אלוני מור
בסוף הערב, המסיבה הפכה מחאפלה לאלקטרונית. התחושה בקיסריה המלא מפה לפה הייתה שנסרין קדרי עלתה מדרגה. לא, לא מדובר רק במיקום הפיזי שאליו הגיעה, אלא בכך שיש לה קהל משלה. לא טרמפיסטים שנגררים אחרי הצלחות או כאלה שמתלהבים שהשיגו כרטיסים להופעה המונית אחרי מסע יחסי ציבור נרחב. קהל מוצק, ברור, ידוע, מעורב. ישראלי.
ההופעה של קדרי בקיסריה היא גם הרגע שהפכה מכוכבת ריאליטי שמצליחה למלא את האנגר 11 למעצמה. לכזו שאפשר להגיד שהיא כבר ב"טופ 10" של הזמרות הים תיכוניות בישראל בכל הזמנים, ומי יודע עד להיכן זה יתפתח. החשיפה התקשורתית הרבה שהיא מקבלת היא פועל יוצא של הצלחה גדולה עם קבלות. קדרי פה להישאר, הצלחתה אינה רגעית ואינה ניצול של ואקום בשוק הזמרות. היא כל מה שזמרת ים תיכונית מבקשת להיות, אבל מזמן עשתה את הצעד להיותה זמרת ישראלית לכל דבר. הביצוע המהפנט שלה ל"גורל אחד" של עפרה חזה ז"ל, שבפיה אולי מקבל משמעות אחרת, מעיד על כך יותר מכל.
קדרי בקיסריה. קול שהמקום טרם שמע וספק אם ישמע | צילום: ארן חן
מאז הפך חגי אוזן למנהלה האישי, קדרי טסה קדימה בכל הכיוונים. מוזיקלית, כתב והלחין לה אוזן את להיטיה הגדולים ובהם "חייאתי", "בנאדיק", "באתי להחזיר לך" (עם המשפט המדהים "באתי להחזיר לך את החלומות שלנו, הם לא שווים לבד, לא שווים בלעדינו"), שירים שכל זמרת הייתה מתגאה בהם. ההקפדה של אוזן על הטאלנט שלו הביאה אותה לאט לאט, צעד צעד, אל קדמת הבמה, כולל מסע עם דודו טסה והכוויתים שלו בארצות הברית. אוזן, בחוכמתו כי רבה, מירכז את נסרי קדרי ואז כשכל הקהל הגיע – הוא חשף בפניהם את הרפרטואר הרב שממנו התעלמו במשך שנים, וגרם להם להכות על חטא.
חגי אוזן ונסרין. ניהול מצוין וכתיבת להיטים | צילום: פייסבוק חגי אוזן
ההכנה המוקדמת למעמד החדש הצריך כמה התאמות בקיסריה. סדר השירים שונה (קדרי פתחה עם "חייאתי" העוצמתי) ועד להפסקה הכפויה (והופעה די מוזרה של "ווקה פיפל", שלא נראו שייכים למעמד) שרה עשרה שירים שהעידו על יכולותיה הבלתי נגמרות במגוון סגנונות. פיזור הלהיטים בעברית לצד נכסי צאן ברזל של העולם הערבי כמו "אינתא עומרי" של אום כולתום, לצד "סוואח" של עבד אל חלים חאפז, היה מהלך נכון שהשאיר את הקהל במתח בריא לאורך כל ההופעה. ההומור העצמי והכללי שהפגינה קדרי (כולל דאחקה די מוצלחת על שלמה ארצי) מספרים את סיפורה של סינדרלה שהגיעה למגרש של הורדוס, מסתכלת לו ישר בעיניים ואומרת: אני נסרין קדרי, מי אתה?
קדרי בקיסריה | צילום: אלוני מור
והאמת, שנסרין כיום היא זו ששרה לערבים, ליהודים, לאלה הנוטים ימינה אבל אוהבים את השירים בערבית ואת אום כולתום. היא הוכיחה שוב שהיא לא זמרת של מגזר אחד, לא מחזיקה בטריק בודד של היותה ערביה במדינה של יהודים. אלה הממשיכים לאחוז בדש הבגד שלה ולצקצק על המבטא שלה ראויה שישתקו מעט, כי הם מפספסים זמרת עם קול אדיר ונדיר, עם יכולת לעלות לגבהים שקיסריה טרם שמעה, וספק אם תשמע.