שרית חדד תשיר את "פנים ושמות" במקום דני רובס, עדן בן זקן במקום גלי עטרי (ואז הגיעה המחאה) וליאור נרקיס כמוביל את שיר ה-70 לישראל (יחד עם ירדנה ארזי). שרת התרבות מירי רגב מנסה לשנות את פניה של המדינה באמצעות תיקון עדתי, אבל בדרך מחטיאה את המטרה
גלי עטרי ועדן בן זקן. למה לא לתת את הכבוד ליוצר המקורי? | צילום מסך תוך הקליפ
חגיגות ה-70 למדינה הן הגם ההזדמנות של שרת התרבות מירי רגב לממש את חזונה: את העבר מוחקים בהינף יד ומציגים במקומו את הפנים החדשות של ישראל - מזרחיות יותר, כמעין תיקון אחרי עוול של שנים. בדרך, שכחה רגב לשמור על האיזונים הנכונים וקצת איבדה את הבלמים. חגיגות העצמאות יהיו מזרחיות יותר, אבל בדרך רגב מחטיאה את המטרה. זו כבר לא אפליה מתקנת אלא כפייה מזרחית.
דני רובס לא צריך לראות מהצד איך שרית חדד שרה את "פנים ושמות" המצוין שלו. גלי עטרי אמנם תצטרף לעדן בן זקן (שעשתה את הפאדיחה בהגיה לא נכונה של מילים), אבל מי ששרה את "הללויה" וניצחה את אירופה באירויזיון לא צריכה להיות אופציה ב' או כזו שיצרפו אותה לאחר מחאה. ומה נגיד על ליאור נרקיס, זמר בינוני ומטה, שמקבל את הבמה רק גלל חיבתה הלא מוסברת של השרה.
דני רובס ושרית חדד. למה הוא צריך לשמוע אותה שרה שיר שלו? | צילומי יחצ, מתוך אתר לינקטון
מה שיותר חורה בסיפור השיבוצים של רגב הוא העובדה שהפעם מדובר בגרסאות כיסוי של שירים לא מזרחיים. לטקס ה-70 נבחרו שני שירים שהמבצעים המקוריים שלהם עדיין בחיים, אבל איש לא טרח לתת להם את הכבוד לשיר אותם בחגיגות היוקרתיות. האג'נדה הפוליטית של השרה כנראה חשובה יותר מאשר המחווה לגלי עטרי או לדני רובס ויצירת המופת שלו, שחיה ובועטת מעל 30 שנה אחרי שראתה אור.
הללויה. הקליפ הרשמי של חגיגות ה-70 לישראל
המלחמה על פרצופה של המדינה הפכה מזמן למלחמת תרבות. רגב דהרה ודוהרת על השד העדתי כמעט מיום היבחרה, ומביאה זאת לידי ביטוי בטקסים הממלכתיים. להקת העוד, יהודה קיסר, אבנר גדסי, נסרין ועוד נציגי המזרח מקבלים את הבמה המרכזית. שרת התרבות, בניסיונה לתקן את מה שהיא רואה כעוול של שנים, שכחה שגם צריך לשמור על איזון כלשהו, כי אחרי הכל זה טקס של מדינה שלמה, לא של צד אחד בלבד, כך שרגב במקרה הזה מחטיאה בגדול, מול פני האומה כולה.