נסרין קדרי הפכה עם השנים לתמצית הישראליות: צועקת, מרגשת, כובשת וגם מנסה לפרוץ לכיוונים אחרים. המופע שלה בהאנגר 11 הכיל את מה שהיא ואת מה שנסרין רוצה להיות, וכך גם הגיב אליה הקהל

הדבר הראשון שאתה מבחין בו כשאמן גדול מופיע בהאנגר 11 בנמל תל אביב הוא היעדר מקומות החנייה. אם לשפוט לפי העומס שהיה בערב ההופעה של נסרין, מדובר בסופרסטאר בהתהוות שבשבילה אנשים צעדו מהצד השני של הנמל, אחרי שלא מצאו חנייה במשך חצי שעה. "תגיד, גוררים פה", שאל אותי מישהו שהניח את הרכב בשאריות הכביש. "לא יודע", עניתי. "מקסימום נחטוף דוח", הוא השיב. כן, מקסימום.

בתוך ההאנגר המפוצץ אפשר היה להבחין בקהל המגוון של נסרין. יהודים, ערבים, מזרחים, נשים, גברים וצעירים שבאו לרקוד. במה של 360 מעלות אמורה הייתה לתת מענה לכולם, לכל מי שרצה להתקרב לכוכבת. השולחנות העמוסים נתנו תחושה שמדובר באירוע משפחתי גדול, כזה שמצריך פתיחת רזרבה. עשן הסיגריות עלה אל על, אולי כי האנשים באולם לא ראו בחושך הגדול את השלטים האוסרים על עישון. המאבטחים רצו מימין לשמאל, מנסים למנוע כל חיכוך. אף אחד לא רוצה להיזרק החוצה, בטח בקור הנוראי ששרר באותו ערב.

חייאתי בהופעה חיה

את המופע פותחת קדרי ב"לובשת חיוך" החדש שלה, הימור מושכל של המנהל האמנותי שלה חגי אוזן, שיחד עם הצוות של קדרי מנסה לקחת אותה אל מרכז המוזיקה הישראלית. שווה להתעכב על הנקודה הזו, בטח כשהקהל צמא לנסרין שלו, זו שמשלבת ערבית ועברית, משוחררת ממניירות אומנותיות. הקהל שחיכה שנים לכוכבת אותנטית, אסלית, חיכה יותר ללהיטים המשולבים, לשירה בערבית, למה שמייחד את נסרין, פחות למה שהיא רוצה להיות או רוצים שתהיה.

קדרי וטסה. שילוב מצוין. צילום: מורן יונה יח"צ

המרקם הכללי של המופע, כולל כמה מילים מקדרי על המצב במדינה ("זה לא הרשתות החברתיות שמציגות פילוג") היה כזה שהציג זמרת שיודעת לדלג בין מקצבים, לתת שואו על הבמה, וגם להבין מי עומד מולה. כל אלה יחד מרכיבים את נסרין קדרי: מוסלמית ערביה שניסתה להתגייר, אחת שעברה מהפך פיזי ומוזיקלי, כזו שלעתים צועקת ולעתים מרגשת, כזו שמכילה כל כך הרבה וכל אחת מוצא בה את מקומו. קדרי מנפצת הסטיגמות היא תמצית המדינה הזאת.

במהלך ההופעה ניתן היה להבחין בתגובה ה"גלית" של הקהל בהתאם לשירים. המעברים בין השקטים לחפלה היו לעתים חדים מדי. כשהמופע צבר תאוצה והקצב עלה, קדרי שוב הורידה הילוך למשהו שקט יותר. כשהיא אירחה את דודו טסה המצוין, הקהל יצא מגדרו. כשהראל סקעת הופיע, הצרחות נשמעו מכל מקום.

קדרי. פורצת גבולות | צילום: מורן יונה יח"צ

קדרי היא תופעה, תרצו או לא. היא פורצת גבולות, משחקת עם המוזיקה בגוונים שונים, מדברת על דת ועל זהות, מנפיקה להיטים מצוינים והרכיבה לעצמה רפרטואר מרשים יחסית לזמן הפעילות שלה. לא פעם במהלך ההופעה אתה מבין שהיא עוד לא שרה את השירים המוכרים ביותר, שיש עוד באמתחתה, שהיא יכולה לירות לכל הכיוונים מתוך ארסנל שירים בלתי נגמר. זו אולי הסיבה שההאנגר היה מלא כולו: לכל אחד יש את הנסרין שלו בצבע אחר, והסך הכללי שלה הוא השואו הגדול, שמדלג מעל כל מחסום או מגזר.