שיר שכתב חננאל בשבעה על אחיו איתמר, שטבע בכנרת אחרי שנסחף בזרם, ואפשר לחוש את הכאב שלו בכל מילה. עוצמתו של השיר הוא בשירה המאופקת והכואבת של האח השכול, והמשפט "אתה פלגי המים הזורמים בנחלים, אשר נושאים עימם דמעות של שקט", מגדיר אותו יותר מהכל.

ייחודו של השיר הוא בכל שכל אחד יכול לאמץ אותו לעצמו, לחשוב על אהוב שאיננו ולהזדהות עם המילים, שמדברות על השבר והגעגוע הגדול אף יותר. על אף הטרגדיה האישית ראוי לבחון את הזמר על פי הביצוע שלו. הוא מפגין פה ושם סימני בוסר, אך השיר כמקשה אחת מרגש מאוד ומעורר געגוע.

ב-27/2/2108 ייערך ערב לזכרו של איתמר לטובת הכנסת ספר תורה לזכרו והקמת חדר לנוער בסיכון בקצרין. יופיעו בו האח חננאל, חוני אסור ועוזיה צדוק.

חננאל אוחנה. מאופק ומרגש | צילום: קובי בן שושן