מיכל רוזן הניחה בצד את הדחיפה העצמית ומאמינה שמוזיקה טובה היא הכלי הכי נכון למשוך באמצעותו קהל. את העברית השאירה בינתיים בצד: "הרעיונות שלי מתגבשים בתוכי באנגלית"

Follow You, הסינגל האחרון של מיכל רוזן בת ה-27 ממושב שילת, הוא לטעמי גם הכי טוב שלה. מי שהחלה ליצור מוזיקה בגיל 14, מנגנת על פסנתר ומפוחית, הוציאה במשך השנים כמה שירים, כולם באנגלית, ומעידה על כך שהשפה בחרה בה ולא היא בה.

מיכל רוזן. מנגנת גם על מפוחית | צילום: יחצ

"אני לא חושבת שלשיר באנגלית זו הייתה החלטה מודעת, אלא המשך של זרימה טבעית מהמוזיקה שאני מאזינה לה ומושפעת ממנה אל תוך היצירה האישית שלי", היא מסבירה. "הרעיונות שלי מתגבשים בתוכי באנגלית אז אני זורמת עם זה כרגע. בכלל, אני חושבת שבעברית מאתגר יותר לכתוב שיר - כי זו שפה מאוד ישירה וללא 'קיצורי דרך'. השיר האחרון באלבום שלי תורגם מעברית לאנגלית. בעברית שמו 'נדע אהבה' ומאמינה שאשחרר גם אותו מתישהו בקרוב".

איזה תגובות את מקבלת בהופעות?

"מי שבא לדבר איתי אחרי הופעה הם בדרך כלל אנשים שהתרגשו והתחברו למוזיקה ולאנרגיות שהיו עם הבמה. זה נעים מאוד לשמוע שמשהו שקרה על הבמה הצליח לגעת באנשים, אבל אני מנסה לא לקחת את זה בצורה כל כך פרסונלית. אני באה, מנסה ליהנות כמה שיותר, להרגיש כמה שיותר, לשחרר חסימות ובאמת להיפתח".

הקליפ הרשמי לשיר Follow You

רוזן, שמלבד מוזיקה עוסקת גם באמנות ועיצוב ומתרגלת יוגה, מסבירה כי למדה עם השנים להתמקד בלייצר מוזיקה ופחות בדחיפה עצמית. "בשנה שעברה ביליתי את רוב הזמן בדחיפת הסינגלים שלי וראיתי שמצד אחד אני מצליחה להביא תוצאות אבל מצד שני איבדתי בתוך הטירוף הזה את הטבעיות שלי, את הדיבור הפשוט והישיר שלי", היא אומרת. "הרגיש לי לא אמיתי לבקש מאנשי התעשייה לשמוע או להאזין לשירים שלי, ולכן החלטתי שמעכשיו אני משקיעה אנרגיה במוזיקה טובה ואיכותית, שמדברת אותי, ולעשות את זה טוב - ואז להנגיש אותה לקהל באמצעות המדיה".

בשנים האחרונות התחרות הפכה גדולה וקשה יותר לזמרים בתחילת הדרך, בטח בשל תוכניות הראליטי-מוזיקה הרבות.

"אני לא מתעסקת בהשוואות לאחרים כי זו מבחינתי לא תחרות, לא כל מי שמצליח זה על חשבוני או במקומי. לכן, אני בוחרת להיות טבעית ולהתעסק בחוויה שלי. אני באמת מאמינה שאם אשקיע ביצירה ובלהתקרב לקהל שלי, כל המסביב יגיע לבד".

את לאט לאט מגשימה את החלום, אבל מה החלום הכי גדול שלך?

"מלבד, כמובן, להצטרף להרכב "קרוסבי",סטילס, נאש, יאנג ו"רוזן", הוא שיהיה לי את כל החופש לקום בבוקר ולהחליט מה מתחשק לי לעשות היום. בין אם זה להקליט מוזיקה, להתנסות בסגנונות שונים, ליצור, לכתוב, וכמובן פשוט 'להיות'. אני גם משתוקקת לשתף פעולה עם אמנים שמרגשים אותי, ואני מקווה שיום אחד תהיה לי הזדמנות לשיר יחד וליצור עם אמנים נוספים".