"אני חולמת רק על בית עשוי בטון ואבנים", שרה שירי אלקבץ ומבדילה בין קודש לחול, בין האמונה בבונה עולם לבין הרצון התמידי לבית מוחשי, בעוד שיש חשיבות גדולה גם למציאת בית רוחני. המילים היפהפיות שלה מקבלות לחן ועיבוד מותאמים, קצת מזכירים בפזמון את אלטון ג'ון, וההגשה שלה מצוינת, חדה ואמינה.
"כל מה שיבוא" הוא שיר המייחל למצוא את מה שאנחנו מבקשים, את הביטחון, את המקום הרגוע. כשאלקבץ שרה "תן לי יד הגשר צר", אנחנו מיד עפים אל "העיקר לא לפחד כלל", וזו מהות השיר - אל תפחד אתה לא לבד, המוגש בצורה קטנה, מרגשת ואמונית.
