• שחר אמאנו

פול בנזין

מופע ההצדעה של יהודה פוליקר לשני האלבומים של "בנזין" היה מושקע ולהיטי, לצד שירים שלא עמדו במבחן הזמן. מרקם הקהל, שנע בין חתכי גילאים נרחבים, העיד שהרוק בישראל לא מת, הוא רק צריך לתדלק בבנזין. ואת זה פוליקר ולהקת VEGAN FRIENDLY נתנו לו בכמויות

צילומים: ליאור כתר

"תני לי לבוא אלייך עכשיו", שר יוני פוליקר בנונשלנט וסיכם בעצם את מופע ההצדעה של יהודה פוליקר לאלבומים של "בנזין" המיתולוגית שאותה הוביל בשנות השמונים. וכזו היא הנוסטלגיה, היא מתגנבת אלינו, עוטפת אותנו, מבטיחה לנו שפעם היה טוב יותר, ולרוב גם צודקת.

משמרת לילה // צילום: ליאור פוגל, זאפה

הלהיטים של בנזין עומדים ויעמדו במבחן הזמן, השירים הפחות מוכרים – פחות. אולי זו הסיבה שבשביל לייצר מופע יותר להיטי, הכניס יהודה פוליקר כמה שירים שהם נטו שלו כמו "הצל שלי ואני", "פחות אבל כואב" ו"בכפיים" שהפכו את השואו, שנערך במסגרת פסטיבל זאפה גולדסטאר סאונד סיסטם, שבו הצדעה לשורה של אלבומים של יוצרים ישראלים, למקפיץ במיוחד. זה לא רק הסאונד שנשמע עדכני, חי ובועט, אלא ההבנה שהמוזיקה שייצרה בנזין במשך שלוש שנות קיומה ושני אלבומיה, שורדת כמעט ארבעה עשורים ונשמעת כאילו נזרקה לחיינו אתמול.

האנגר 11 שכבר ראה הופעות מימיו, היה מלא מפה לפה ב-3,000 צופים בכל הגילאים, שקפצו ודקלמו כל מילה. פוליקר ולהקת VEGAN FRIENDLY ידעו היטב לנווט בין הלהיטים, לתת ליוני פוליקר לשיר את "תני לי סיבה" ששר במקור אלי חדד, להעמיס על גבע אלון המצוין את "גשם" שניעור לחיים אחרי חידוש של אלי לוזון ב"עפולה אקספרס", לרגש עם "פנים אל מול פנים", לקפוץ אל "משמרת הלילה" שמתחילה ולספר לעצמך ש"יום שישי את יודעת, יש בעיר מסיבה", ולהבין ש"חופשי זה בעצם לבד", מתוך עשרים וארבע שעות שיצא ב-1984.

בית משותף // צילום: ליאור פוגל, זאפה

וכן, הייתה במופע גם בטן רכה ודי מציאותית, אפשר לומר, של שירים פחות מוכרים מתוך 21 שירים האלבומים, שקצת הורידו את מפלס הקפיצות של הקהל, עד שפוליקר לחץ מחדש על הגז במכונית שלו והוכיח שהרוק בישראל חי ובועט, הוא רק צריך לתדלק בבנזין.

גבע אלון // צילום: ליאור כתר
VEGAN FRIENDLY ופוליקר