אחד הפחדים של מי שהתייתם מאביו או אמו הוא החשש לשכוח את הקול שלהם, את הדיבור שלהם ביום יום. לנועם בנאי יש מגוון דרכים לזכור את קולו של אביו מאיר ז"ל, והוא מקבל חיבוק חם ואוהב מהבן דוד של אביו אהוד בנאי שבקולו החם והטוב מרגיע ומלטף, ממש כפי שקיבל ממנו בהופעה שנערכה חודש לאחר מותו של מאיר ובה אירח אהוד את נועם.
הקושי הגדול הוא להתמודד עם האובדן הפיזי, היעדר הנוכחות של הנפטר. כל שנשאר ממנו הוא הזיכרונות, הרגעים הקטנים, והגעגוע. החיבור בין הקול של נועם (שדומה יותר לדודו אביתר) לבין הקול הסמכותי של אהוד, מייצר את שיר הניחומים-עידוד האולטימטיבי למי שנמצא בתוך הגעגוע התמידי על האובדן. "יש רגעים בהם שומע את קולך בקולי, הגעגוע שוב בוקע אל תשכח גם אותי", הם שרים, "גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך", מרפררים לאבא שבשמים, לשניהם. והלב דומע.
Comments