זה מצחיק שהשיר הקסום הזה התחיל בכלל מכאבים עזים של שאוליאן אחרי ששברה את רגלה ברחוב, וקיבלה בעקבות האירוע שיר מתום גוב (הבן של גידי) שגם הלביש עליו לחן "מדלג" במיוחד, שמשלב את הניחוחות הפרסיים של שאוליאן עם המילים היפות והעמוקות של גוב.
אני אוהב את המוזיקה של שאוליאן בשל הפשטות שלה, בשל היכולת של המאזין לקחת איזה משפט לעצמו כמו צידה לדרך במסע שהיא מעבירה אותנו במרחבי איראן, כמו טיל לא קונבציונלי שמשאיר אחריו שובל של שמחה.
Comments