• שחר אמאנו

חג בעומר

האלבום השני של עומר מושקוביץ "נצטרף לעדר" מנפק רגעי קסם ותובנות ציניות ומרגשות על החיים

יש משהו מאוד קסום ומושך באלבום השני של עומר מושקוביץ (חפשו גם את הראשון, זה ישתלם לכם). זה לא רק הקול הרגוע, הבוטח, השולח מסרים בצורה חדה וברורה מעל גלי הלחנים והעיבודים המופלאים.

אלה בעיקר התובנות, היכולת להתכתב בצורה קוסמית עם "זה היה ביתי" של מני בגר בשיר הפתיחה המרגש "ילד של מי אתה", וזה נמשך לאורך כל האלבום "נצטרף לעדר", שהמוזיקה שהוא מנפק רחוקה מלהיות שייכת לעדר הנוכחי של התרבות הישראלית.

את האלבום "נצטרף לעדר" הפיקו תמיר גורדין ושלי לוי, והוא מספק רגעים טובים מאוד של פופ קליט, שעוטף מילים מושחזות ובועטות חברתית ופוליטית, ומצליח להבליט את מה שמושקוביץ באה להגיד. משפטיה עפיה באוויר ונוחתים היישר באוזן, מעוררים את חוט המחשבה, יכולים בקלות להפוך לסלוגנים."אני יודעת מה זה ארץ, כבר למדתי גבולות", היא שרה ב"ים-יבשה", מרכזת את כל הקלישאות שמספרים לאמנים "באומן טוב", מתארת סיטואציה מוכרת "בשערה לבנה", וכך לאורך כל האלבום היא מתעמתת עם המציאות ועם כל התבניות שהיא מייצרת, ומנסה להשתחרר מהן.

צילומים: זוהר ראלט

תשע רצועות בלבד יש באלבום של מושקוביץ, וצריך לשמוע אותן ברצף כדי לקבל את התמונה הגדולה והצינית שאותה היא משקפת היטב. היא מפתיעה, מרעננת, נותנת את הביט הנכון, וכמו שהיא יורה ב"עצות": "עכשיו דממה, עומר מושקוביץ' על הבמה". ושווה להקשיב.

מושקוביץ אמורה הייתה להשיק את האלבום בבארבי, אבל לקורונה היו תוכניות אחרות. היא קבעה את מופע ההשקה שוב, הפעם ל-5.9.2020, ואם ירצו הקורונה ורוני גזמו, עולם התרבות ייפתח מחדש ונוכל גם לצפות בה על הבמה. מה שבטוח, שווה לחכות.

1 comment