אתי רומנו חשופה מתמיד ב"לאבא" החדש שלה, המתאר מערכת יחסים לא פשוטה עם האיש שלדבריה השפיע על מערכות היחסים שלה עם גברים. "השיר הוא ריפוי והייתי צריכה להוציא אותו כדי להשלים עם העבר", היא אומרת
אתי רומנו הוציאה כבר כמה סינגלים יפים, שחילקם זכו להשמעות בגלגלצ ולביקורות טובות. אם תרצו, המוטיב המחבר בין כולם הוא הלב שנשבר או שהיא שברה. כעת, היא מוציאה את "לאבא", ובו הטקסט שכתבה חושף משבר עמוק בינה לבין אביה, שלדבריה, התאהב במישהי אחרת ועזב את הבית – וכך צילק אותה. "את השיר הזה כתבתי רגע אחרי שהבנתי שאת כל השירים שכתבתי על גברים ששברו את ליבי, בעצם כתבתי על אבא שלי והנתק ביחסים איתו", היא אומרת.
רומנו מפרטת כי "מערכת היחסים שלי עם גברים ומערכת היחסים שלי עם אבא שלי יושבות על אותו ציר, והשיר הזה הוא הגרעין של כל השירים שלי. זה השיר הכי אישי, חשוף וחשוב שלי. השיר הזה הוא ריפוי עבורי ואני צריכה להוציא אותו מתוכי בדרך להשלמה עם העבר".
השיר שאותו הלחין עמיר בניון קשה לשמיעה. לא במובן המוזיקלי, אלא בשל היותו שיר תוכחה ללא מעצורים או סייגים. "לא חשבת עליי, לא חשבת קדימה, כשגמרת לי את אמא", היא שרה. "הלב שלך דפק אותי", היא ממשיכה בצורה מטאפורית המדמה דומינו הרסני של אהבה.
השילוב של רבקה זוהר בתחילת השיר, והנגיעות הרכות בלחן של עמיר בניון וההפקה המוזיקלית של אודי תורג'מן, הופכות את המילים שמהוות מעין "מכתב שלא נשלח", לעוצמתיות יותר. רומנו שרה את עצמה ולא חוסכת בתיאורי ההרס של האבא, שלא השאיר לה אפילו חיבוק.
"אבא" הוא אישי מדי כדי לתת אותו לאחרים, ולטעמי השומע יתקשה לזהות את עצמו בתוך השיר. הוא יישאר אינטימי של רומנו על אף החשיפה, אך כמו שהיא אמרה – העיקר שהוא מרפא אותה.