אחד הדברים הבולטים אצל אלקנה מרציאנו הוא הדמיון הקולי לקובי פרץ. הזמר הצעיר אולי נהנה מכך בהתחלה, אך ככל החולף הזמן היה עליו לפתח סגנון מוזיקלי משלו, משהו שלא ישר יעלה תהיות אם מדובר בו או בפרץ. ב"כפרה" שכתב והלחין לו גלעד מסמי המצוין, הדמיון עולה על גדותיו עד שנותר לשאול אם לא עדיף היה לתת אותו למקור?
"כפרה" הוא שיר קייצי שיצא בחורף, ולכן עשוי להתפספס. מרציאנו שר בו טוב, הקצב משגע וכל המרכיבים הנכונים נמצאים שם. אפשר ליהנות ממנו בכיף, ומצד שני לשאול אם לא הגיע הזמן שאלקנה מרציאנו יתקבע על סגנון אחר לגמרי, אפילו לא מזרחי, כדי שידברו עליו יותר ולא על מי שהוא מזכיר?
Comments