אליאור שמש לא נותנת לנשום לרגע. חמש שניות מתחילת השיר היא כבר יורה את הטקסט שכתבה עם שגיא ברייטנר (שגם הפיק מוזיקלית) היישר למרכז הרחבה. קח אותי, תדליק אותי מחדש, הכל תקוע, אנחנו על ערימה של בלוף. דומה שהכל הצטבר אצלה והיא חייבת להוציא החוצה אל ועל הבחור שממול, שאולי חושב שהכל בסדר, אבל לא יודע שמבחינת האישה שאיתו אלה ימים ריקים, פרחים נובלים וכל מה שאפשר כבר נעשה ולא צלח.
היא רוצה ריגוש, שינוי, משהו שלא שמעה או חוותה. את הכל היא אומרת בכישרון מתפרץ, שירה חותכת, כזו שלא משתמעת לשתי פנים כדי לא ליצור מצב שבו הכל נאמר וכלום לא מובן.
השירה הנשית הבועטת היא משהו שלעתים חסר כאן בין כל הרוך והתום, וכאן מדובר בבעיטת שפיץ: או שתרגש או שתלך כי חבל על הזמן. זה גם מה שהופך את "קח אותי" לסינגל בכורה שמושך תשומת לב, מרגיש שיש כאן עוד המשך שיבוא ויעיר את הכל.

Comments