"היום כבר לא מוכרים פה רגש, רק זורקים לפח", מסיים אייל גולן את אחד השירים הטובים שלו בתקופה האחרונה. משוחרר, נשמע טוב, הולך לכיוונים ערביים שחסרים כל כך במוזיקה הים תיכונית, ומקבל מאבי אוחיון ואושר כהן שיר שיושב לו כמו כפפה על היד.
הדיאלוג-מונולוג שמנהל גולן עם עצמו מבוצע בצורה מושלמת. הוא שולט בקצב, יודע היכן לתת בראש בקולו המצוין ובטכניקה השמורה רק לו, נעזר ב"מקהלה" כמיטב השירה הערבית, נהנה מסולו זורנה, ומוכיח שוב למה הוא נחשב לבעל קול הזהב. האם צריכים עוד שירים כאלה מגולן? כן, אבל במשורה, שיהיה למה לצפות ולהתענג.
Comments