• שחר אמאנו

אהוד על כולם

אהוד בנאי הוא המספר האולטימטיבי, שכבר עשרות שנים משקף מציאות מבעד לעיניים שלו שרואות הכל, ואנחנו רואים דרכן את עצמנו. וזה כל היופי והקסם באלבום החדש שלו "הולך ומתקרב"

בשביל לשמוע את האלבום החדש של אהוד בנאי אתם צריכים זמן. לא, לא רק בגלל שלל הרצועות היפות שהוא מכיל, אלא בגלל הקצב האיטי השולח כל מילה אל המאזין ומבקש ממנו לא רק לשמוע אלא גם להקשיב. בנאי נשמע ב"הולך ומתקרב" מיושב יותר, הסאונד שלו נקי וחם, אנושי, פחות מעובד ויותר ישיר. האלבום כולו מאפשר לצלול לנבכי נפשו של בנאי, לדלות משם את הצליל שלו ולהבין למה אנחנו אוהבים אותו כבר מעל 30 שנה, ועדיין מתרגשים כשהוא מוציא אלבום חדש.

במסע בין 12 השירים שמציג בנאי אפשר למצוא את הכל. את הציניות ביום העצמאות שבו יש ראפר ערבי על הבמה, את החום והאנושיות של זקוק למחילה שכתבה בתו מרים, את היכולת לתאר במדויק את המסעדה הפרסית ולתת תחושה שאנחנו יושבים שם יחד איתו מרחפים בזכרונות. לדבר על איש הכל-בו ולסיים את האלבום במה שכולנו זקוקים לו לפעמים – דממה, אחרי שכל היום היינו בהמולה היום יומית שהחלה כמו האלבום ברחוב ההיי הרועש ומסתיימת כשכולם ישנים, בין אם מדובר בשעת לילה מאוחרת או בשעת הבוקר המוקדמת – לפני שכולם מתעוררים.

"רק אנחנו קובעים את הקצב", מתפייט בנאי בשכונת הדממה שסוגר את האלבום המצוין, ומסכם את הכל. אתם אלה שתחליטו על שגרת יומכם, על ההתרחשויות, כיצד לספר אותן, כיצד להתמודד איתן. אבל תראו איזה יופי זה נשמע כשאהוד בנאי מתאר הכל בדרך שלו, נעימה ופשוטה, כל כך "אהוד בנאית" שכל אחד מזהה מי עם הצליל הראשון שהולך ומתקרב לאוזניים.

קחו את הזמן בשביל לשמוע את הולך ומתקרב. זה הזמן שלנו שיוצא מגרונו. בנאי הוא המספר האולטימטיבי שכבר עשרות שנים משקף מציאות מבעד לעיניים שלו שרואות הכל, ואנחנו רואים דרכן את עצמנו. וזה כל היופי והקסם באלבום החדש, ובאהוד בנאי בכלל.