דיקלה – שבועיים

מה ששונה כאן הוא הלחן והעיבוד, כי הטקסט הוא "דיקלה" לחלוטין על אף שיש לו עוד שני כותבים - דולב רם ופן חזות – הצמד חמד המתעצם של התעשייה. צריך  לבקש מדיקלה לשיר את הכל בלי כל המסביב שנותן לה וויב אחר, כי לטעמי היא מאבדת את הייחוד שלה כשהיא נשמעת כמו זמרות אחרות.

 

דיקלה קיבלה את המשבצת שלה בצד, עם שירים שידעו לפצוע, וגם הטקסט שלה כאן נוגע במקומות הנכונים אבל ההחלטה ללכת על לחן כזה ועוד תוספת של מרק קקון, מייצרת את התחושה של זרות ושונות, שצריך להתרגל אליהן. לא מדובר בשיר רע, אבל הוא בעיקר מעורר געגוע לדיקלה כפי שאנחנו מכירים אותה.

 

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square