לראות אותם היום

משינה ותיסלם הציגו בפסטיבל מדיטרנה באשדוד מופע עכשווי של להיטי עבר. הן הוכיחו שהזמן לא משנה כשאתם אמנים גדולים, ועוררו געגועים לימים שהיו עושים כאן מוזיקה עם טקסטים מעולים ולא פחדו לבוא עם אמירה פוליטית. כך נראתה ההופעה של שתיים מהלהקות הגדולות שיש כאן

 "חיילים של הרוקנרול". כך הגדיר יובל בנאי את משינה ואת תיסלם, שהוכיחו באמפי של אשדוד שאת מה שהם שכחו, אחרים עוד לא למדו. במשך קרוב לשלוש שעות, הקפיצו תיסלם ומשינה את באי פסטיבל מדיטרנה באשדוד והראו שהמוזיקה שהם יצרו לפני עשרות שנים עדיין חיה ובועטת, והשירים שלהם יחיו לנצח כי היא פשוט משובחת.

 הכוכבים דולקים על אש קטנה

במידה מסוימת, שיר הסיום "אין מקום אחר" שמעיד ש"הזמן הזה אבוד, אבל לא בשבילי", סיכם טוב יותר מהכל את התחושות לגבי המוזיקה של תיסלם ומשינה. מגה להיטים, יוצרים שחולשים על דורות שלמים של מעריצים, שאת המגוון שלהם ניתן היה לראות ביציעים: מצעירים ועד מבוגרים מאוד שלא הפסיקו לזוז ולרקוד, במסיבת הריקודים הגדולה והעל זמנית של יובל בנאי ודני בסן.

 תיסלם: אפשר אולי להכריז כבר שהקול של דני בסן הוא אחד הטובים שנשמעו כאן? אפשר. השירה היציבה והבטוחה, קפיצות השמחה שאי אפשר לזייף, היכולת לחוש את הטמפו של הקהל הכניסה לתיסלם רוח נעורים מחודשת שנישאה באוויר של אשדוד.  החדות של יזהר אשדות ויושי שדה, השקט של יאיר ניצני, העניקו הופעה עוצמתית ותזזיתית ששרפה את הבמה.

וכן, היה שם "פרצופה של המדינה". שיר המחאה העצום, שכמעט 30 שנה אחרי שיצא מתאר במדויק את המצב הפוליטי המסריח בישראל. השיר הזה הוא המנון, לא פחות, אבל לא קיבל את המקום הראוי לו. אולי עכשיו זה יקרה, ו-3,000 איש ששרו אותו יחד לא טעו.

 רכבת לילה לקהיר | משינה ותיסלם

משינה: יובל בנאי לא הפסיק לנוע ולרקוד, כאילו מדובר היה בתחילת הדרך. משינה שטפה את הבמה עם כל להיטיה, בנאי לא בחל באמירות פוליטיות ומצחיקות (רוקנרול זה כמו רפי פרץ – להיות שר החינוך בחופש הגדול) וניכר היה שהמצב בישראל, המוזיקלי והפוליטי, מעיד עליו. משינה הציגה עיבודים חדשים ויפהפיים לחלק מהשירים, שקיבלו נופך של אורקסטרה, ונתנה הופעה מדויקת ומפעימה.

 תיסלם ומשינה: השילוב של שתי הלהקות לערב אחד הוא זריקת אדרנלין לכל אדם שאוהב מוזיקה. לא משנה באיזה גיל אתה, אתה תמיד תמצא את עצמך צועק "גילה גילה בוצ'ה בודי", או תשאל את גדליה אם ירצה להיות השגריר באוסטרליה.

 שתי הלהקות הציגו מופע עכשווי של להיטי עבר, הוכיחו שהזמן לא משנה כשאתם אמנים גדולים, ועוררו געגועים לימים שהיו עושים כאן מוזיקה עם טקסטים מעולים, לחנים ועיבודים שנכנסים לזיכרון, ולא פחדו לבוא עם אמירה פוליטית. הן בעיקר הוכיחו שמוזיקה טובה חוצה מגזרים, סקטורים, וגילאים, בשתי הופעות שהן חוויה של ממש לכל שומע.

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square