בדאלו אנא

בהופעה של דודו טסה בעירקית לא צריך להבין את השפה, למרות שאם תבינו תרוויחו יותר. הכנסת החיים לשירים של הסבא והאח שלו בשלושה אלבומים, היא לא סתם גשר – היא עוררה את הגן התרבותי העירקי אצל בני הדור השני, השלישי והרביעי שמילאו את הבארבי ושרו כל מילה, ובזה הצלחתו 

בסרט "חזרה לעתיד" תוהה מרטי מקפליי איך הם אמורים לנוע אל העתיד עם הדלוריאן כי הוא לא מוצא שום כביש בסביבה. "כבישים?", תוהה ד"ר אמט בראון, "במקום שאליו אנחנו הולכים לא צריך כבישים". נזכרתי בסצנה הזאת במהלך ההופעה של דודו טסה, בזמן שמישהו שאל מה תרגום המילים שהוא שר בעירקית והוא השיב: "תרגום? לא צריך תרגום, תחפשו את זה ברשת". ובאמת, לא היה צורך בתרגום, אפשר היה להרגיש כל מילה ומילה. בהופעה של דודו טסה בעירקית אתה לא ממש צריך כביש, פשוט כי כל הדרכים יגיעו עד אליך.

 עם יעקב נשאווי "בימים טובים יותר". עירק הקטנה | צילומי וידאו וסטילס: שחר אמאנו, הכותל הישראלי

הבארבי המפוצץ בשישי בערב המה צעירים בגיל שספק אם הכירו את דאוד וסאלח אל כוויתי לפני שהגיעו דודו טסה והכוויתים שלו. הכנסת החיים לשירים של הסבא שלו והאח של הסבא היא  כמו שאוהבים להגדיר במקומותינו "גשר" בין דורי, אבל זה יותר מזה. טסה עורר אצל בני הדור העירקי השני השלישי ואולי הרביעי, את הגן התרבותי הרדום של העדה הנפלאה הזו, העדה העצובה הכי שמחה שיש.

 "המוזיקה היא אמנות רחבה וגדולה, אין לה סוף, כמו הים. כל אחד לוקח קצת מים מהים והים לא נגמר. ככל שנלמד ונשכיל, יש עוד ועוד".

כך, בקולו המקורי של דאוד כוויתי, נפתח המופע של טסה שהטיס את הנגינה האינסטרומנטלית של סמעאי לאמי פנימה והעיף את הקהל. אחר כך יבואו "לא טריב עיני ות'רוח" (אל תעזוב אותי ותלך) המוכר מ"פאודה", "נבעת אל ריחן" המצוין, "דוב ות'פטר" שאותו מבצעת באלבום נינט טייב, "ים אל עבייה" הממגנט, "מועדה ג'ריבה" (שיר הנושא של האלבום האחרון), "וואלה עג'בני ג'מאלק" (בחיי שאהבתי את יופייך), "אשרב כאסכ ותהנא" (שתה את הכוס שלך ותהנה) שכמעט העיף את התקרה, ועוד שורה של להיטים שנכנסים לך מתחת לעור, מרקידים אותך או שם מרגשים, גם אם אתה לא מבין כלום.

אחד הצופים צעק לטסה ש"כל ישראל עירקים", והוא לא היה רחוק מהמציאות. היכולת הישראלית לשמר את השורשים, להתרפק על שירים עצובים ועל נוסטלגיה, הופכת את כולנו ל"עירקים". את המילים של טסה לא היו צריכים להבין. מספיקה ההגשה, העוצמות, הלהקה המלווה עם שתי זמרות נפלאות כמו כרמלה מועלם ורחל יחזקאל, מאוואל הודיה מצוין של נסיך הזמר העירקי, יעקב נשאווי, לפני "בימים טובים יותר" שבו הוא מפליא בשירתו החותכת, כדי להפוך את הבארבי לעירק הקטנה בישראל.

 

תקראו לזה גשר, תקראו לזה תרבות נושנה, אבל צריך לקרוא לזה בשמו: דודו טסה והכוויתים.

 תהדיני (אתה פוגע בי) שיר הסיום 

 

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square