נסיך הגאות והכאב

הטקסטים מדברים על כאב, נטישה ואכזבה, אך הסאונד וההפקה של El Hajar (הנטישה) של דודו טסה והכוויתים מצליחים להביא את המוזיקה העירקית של סבו ודודו לשיאים חדשים. הענקת הבמה לנסיך המוזיקה העירקית בישראל יעקב נשאווי, נסרין, רחלה, יאיר דלאל ותמר שאווקי, מייצרים את האלבום הכי טוב בסדרה, ומהווה מערך הסברה שלם של ישראל הפלורליסטית

 דודו טסה לא מחכה וזורק את המאזין שלו פנימה. "הכוויתים 3" נפתח עם קולו חורך הנשמות של יעקב נשאווי, נסיך, יש יאמרו מלך המוזיקה העירקית בישראל, שהקינה שלו חותכת את הגיטרות של טסה בזמן שהוא מתלונן שנתן הכל אבל בכל זאת מצא עצמו נעזב. עוד לא התאוששנו מנשאווי, והנה מגיעה נסרין עם טולי יא לילה (הלילות שנמשכים לנצח), שכדאי מאוד לשמוע אותו במרפסת כי הוא עלול להעיף לכם את הגג. הקול העוצמתי של נסרין הוא כל מה שמסמל הכוויתים 3: ברוכים הבאים למסיבה של כולם, שבה יש מקום לכולם, נשים וגברים, מזרח ומערב, רוק בועט מהול בעצב וכאב והאחים כוויתי. ובעצם, ברוכים הבאים לעולמו של דודו טסה.

Al Hilwa W'al Murra (הימים שעברו) עם יעקב נשאווי | צילומים: יחצ, מתוך הקליפים

קשה מאוד להתחבר למוזיקה עירקית. הנהי והבכי השולט, הפתיחים הארוכים שלעתים מהווים חצי מהשיר ואורך השירים עצמם, מקשים מאוד על המאזין הסטנדרטי. זו אחת הסיבות לכך שיש להנגיש אותה לכל שומע, ואת זה עושה דודו טסה במשך שלושה אלבומים בצורה חכמה ומושכלת. העטיפה במוזיקה אלקטרונית, הסימפולים של המקור, ההגייה המדוקדקת, יוצרת את החבילה הנכונה, גם אם אתה לא עירקי, ומאפשרת להכניס פנימה את השירים, שרובם מדברים על כאב.

את האלבום El Hajar (נטישה) החליט טסה להפיץ באירופה, ושתי סנוניות ששחרר ממנו וכוללת את את בינת אל מושב (בת המושב) ואת Al Hilwa W'al Murra (הימים שעברו) בביצוע נשאווי סימנו את הכיוון: רוק לא מתפשר, עירק'נרול במיטבו, יכולת להביא את העבר אל ההווה ולחבר אותו אל עתיד, צלילי מדוד, סאונד בינלאומי ומחווה מרגשת בביצוע מקורי של האחים כוויתי ב"אחיבק" (אני אוהב אותך). וכך, לאורך 10 רצועות ו-34 דקות, מביא טסה את המשפחה שלו ואת כל יהדות עירק לאירופה, חושף את ישראל הפלורליסטית, זו שהשפה שלה היא גם ערבית, זו שבה אף אחד לא מתכחש לשורשים הערביים שלו ויוצר מחווה שנמשכת כבר שלושה אלבומים, ומי יודע עד להיכן היא תימשך.

דודו טסה והכוויתים - Bint El Moshab

 

תמצאו באלבום רצועות מצוינות שבהן טסה לוקח את היכולות שלו לשיא, הן בהלחנה, בעיבוד וביכולת הביצוע המרגשת במיוחד בשיר הנושא El Hajar, שפוצע את הלב, גם אם אתם לא מבינים מילה (ואם לא – יש תרגום מצורף ומבורך). וכדי לסכם הכל, יאיר דלל ותמר שאוקי מסיימים את האלבום עם הבקשה הכל כך עירקית להכין את התה.

 עטיפת האלבום El Hajar

הכוויתים 3, או בשמו הרשמי El Hajar, הוא האלבום הכי טוב של טסה בסדרה לזכר הסבא שלו דאוד והדוד שלו (האח של האבא) סאלח. עשר הרצועות שבו, כולל אחת אינסטרומנטלית, מוכיחות שיש מוזיקה מצוינת בישראל, והגיע הזמן שכל העולם ישמע. לא רק כחימום של רדיוהד, אלא כמנה העיקרית והכל כך מיוחדת של אחד השגרירים הכי טובים שלה, דודו טסה.

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square