אריק האחר

בתודעה של רבים אריק איינשטיין הוא הזמר הענק והשחקן שניבט אליהם מעל המרקע כמעט כל יום בסרטים המשודרים בלופ אינסופי. כל זיכרון אחר, כמו זה של הזמר הממורמר אחרי שלא נכנס לרדיו וזכה להתעלמות בשנים האחרונות לחייו, פשוט יעשה לנו רע. חמש שנים למותו 

חמש שנים לאחר לכתו של אריק איינשטיין ודומה ששום דבר לא קרה. אפשר להניח בצד את ימי ההשמעה או הגעגוע התמידי של החברים לאריק הגדול, ולהבין שמה שהיה בשנים האחרונות לחייו של איינשטיין הוא מה שקורה כעת. מיעוט השמעות, התעלמות מהיצירה שלו בעשור האחרון והיצמדות יתר לדמותו של איינשטיין כפי שהיא נשקפת אלינו בסרטי הקולנוע המשודרים בשידורים חוזרים. געגוע כן, תיקון עוול שאולי נעשה לאיש בשנותיו האחרונות? לא ממש. אפילו האוסף החדש לזכרו לא כולל דבר מיצירותיו האחרונות.

 

בערב שבו הובהל איינשטיין לבית החולים כולם חשבו שהוא ייצא מזה. לרבים הייתה תחושה שאיינשטיין לא ימות אף פעם, אבל התחושה הייתה מטעה משום שנבעה מרגשות כלפי האיש העצום הזה ופחות מהמציאות. איינשטיין לא רצה שרק יתרפקו על העבר שלו אלא שישמעו את ההווה שלו, וכשזה לא קרה, ולמרבה הצער גם לאיש לא היה אכפת - כי כך קורה לכל אמן מתבגר, החלה גם הדעיכה.

 איינשטיין ובוקאטי. התעלמות | צילומים: יח"צ מתוך אתר לינקטון

מוזיקלית, איינשטיין לא היה קיים בשנים לפני לכתו לעולם שכולו טוב, וחי בעיקר על הזיכרון. הפרויקטים האחרונים שלו עם פיטר רוט או גיא בוקאטי לא ממש קיבלו יחס, וכך גם שירים אחרים שניסו ליצור מבחינת איינשטיין זעקה שהוא עדיין כאן בשטח. אבל המציאות המשתנה והכוכבים החדשים שקמו חדשות לבקרים, שרבים מהם לא מגיעים לקרסוליים שלו, קיבלו את הבמה. אי אפשר להתכחש שכך פועל העולם, שהרייטינג והצבעוניות באים לרוב על חשבון איכות או זיכרון נעורים, אבל כנראה שאיינשטיין לא הבין את זה או לא רצה להבין. הוא בעיקר עסק בשאלה למה הוא לא מושמע, ולא למה אחרים דווקא כן. תוסיפו לכך את העובדה שלא הופיע, ותקבלו את התמונה המלאה לירידה במוניטין.

 האוסף החדש | עטיפה מתוך אתר לינקטון

ואז פתאום איינשטיין מת. ומדינה שלמה נכנסה לאבל גדול, והרדיו ניגן בלי הפסקה וההספדים היו מרגשים במיוחד. וככל שחלף הזמן, הוכח שאת איינשטיין עדיין מעדיפים לזכור כבחור השובב מהסרט מציצים או מהסרט כבלים ומהיותו הזמר המוכשר שבשנות השישים-שבעים-שמונים-תשעים היה פס הקול של מדינה שלמה, ופחות האיש שבעשור האחרון לחייו ניסה לקבל קצת מהיחס שציפה לו – ולא זכה לכך.

 עם פיטר רוט

חמש שנים לאחר מותו השם אריק איינשטיין עוד גורם לצמרמורת וזיכרונות טובים שלנו, אולם אנחנו זוכרים ממנו את מה שאנחנו רוצים לזכור, את מה שמשדרים לנו כל הזמן בטלוויזיה ומשמיעים ברדיו. הריחוק של איינשטיין גם מנע כל אפשרות לשינוי בדימוי שהיה לנו עליו, מבחינת רבים וצעירים אין איינשטיין אחר מלבד זה הניבט ממרקע הטלוויזיה או מככב במוזיקת ארכיון ישנה וטובה. כל אלה יחד מביאים לכך שרבים לא יזכרו כלום מאיינשטיין המתבגר, הממורמר על שירים שלא נכנסו לרדיו, כי ככה רוצים שנזכור את האיינשטיין שלנו: חי, מצחיק, שובב ומוכשר. כל השאר פשוט יעשה לנו רע על המצפון.

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square