המלך החברתי

מוזיקלית אפשר אולי למצוא זמרים מבצעים טובים יותר מזהר ארגוב, אבל האיש השחום משיכון המזרח יישאר לעד המלך של עדות המזרח כי הוא היה פורץ דרך, תופעה תרבותית שנתנה להם בפעם הראשונה את האפשרות להרים את הראש, כשבמקביל ההצלחה ריסקה אותו אישית. 31 שנה למותו של המלך שלא רצה להיות מלך

אחד הדברים המפעימים בזהר ארגוב הוא שלכל אחד היה ארגוב משלו. דומה שכמות הסיפורים על האיש שמת לפני 31 שנה בגיל 32, נועדה בעיקר להעצים את האגדה ולשמר את זכרו של מי שהפיל את החומות עבור המוזיקה המזרחית בישראל ועשה זאת בשידור חי בטלוויזיה. וכך, בלי יחסי ציבור, בלי מנהלים וכמעט בלי תקשורת, ממשיך ארגוב לחיות מוזיקלית כשגם הדור הצעיר נחשף אליו, ומדקלם את שיריו כאילו יצאו אתמול.

 

צריך לשים את הדברים על השולחן: ארגוב היה מבצע מעולה, שבעיקר חידש בתחילת הדרך שירים של אחרים או שירי "נחלת הכלל". היכולת שלו להעניק להם חיים מחודשים, להטעים כל מילה, היא זו שעשתה את ההבדל בינו לבין זמרים אחרים שפעלו באותה תקופה. ארגוב לא חלם על היכל התרבות ולא על קיסריה, הוא היה חומר ביד היוצר בידי מנהליו שסחטו את התרנגולת שמטילה ביצי זהב עד הסוף. מי ששומע את שירו הראשון "ילדה חיכיתי שנים" שבו הוא נשמע זמר פופ לחלוטין לבין שיריו ב"הדרך הברוכה", יתהה בינו לבין עצמו מדוע היה צריך להקליט את המלך בזמן שהיה מחוק מסמים. התשובה היחידה: כי אפשר היה.

 בסוף ימיו "ילדה של סתיו אחד, מחוק מסמים | צילום סטילס: אליצור ראובני, יחצ מתוך אתר לינקטון

מותו של ארגוב גרם לצער גדול בקרב עדות המזרח. בשביל הצד השני הוא היה המזרחי המסומם והעבריין, אבל עבור המזרחיים שסבלו ממדיניות כור ההיתוך של בן גוריון, שרצה ליצור ישראלי חדש על חשבון המנהגים והתרבות שהביאו איתם מארצות המוצא, ארגוב היה זה שיכול היה לממסד. הניצחון שלו בפסטיבל הזמר, היכולת להבין פתאום שיש מוזיקה אחרת, הוא זה שהותיר אותו בתודעה כל כך הרבה שנים. העובדה שעשה זאת עם שיר מקורי שלו, הוסיפה לתחושה של היציאה מהגטו המוזיקלי, שבו כולם הכירו את השירים של כולם וכעת הצליח אחד משלהם לנצח עם "הפרח בגני" החדשני.

באחד הראיונות לאחר הזכייה הוא נשאל כמה שנים יישאר בצמרת וענה "לפחות חמש שנים", והנבואה הגשימה את עצמה עת נמצא תלוי כעבור חמש שנים בתאו בכלא. מה שנותר מארגוב הוא שמונה שעות ברוטו של מוזיקה שהפיק במשך כשמונה שנים, ועוד כל מיני הופעות שהוקלטו כאשר היה בחו"ל. ארגוב לא תכנן להיות מלך של אף אחד, אך המלוכה דבקה בו והייתה גם זו שהרסה אותו בסוף של דבר. הילד העני משיכון המזרח לא יכול היה לעשות את השינוי הגדול שהציב אותו בטופ, לא ידע להתמודד עם השפע הגדול והדרך להתרסקות הייתה סלולה.
 

יכולת השירה של ארגוב הייתה כל כך טובה, עד שנדמה כי הוא נשמע גם אחרי נפילתו טוב יותר מהרבה זמרים אחרים. החיפוש התמידי אחרי המלך החדש לא ייפסק לעולם, ולעולם גם לא ימצאו אחד כזה. ארגוב היה תופעה תרבותית, פורץ דרך, מלך של ישראל השנייה שיכולה הייתה להרים את הראש. הוא היה מלך חברתי לצד היותו מלך מוזיקלי, ואת זה אי אפשר יהיה לשחזר, וזה גם מה שהכניס אותו לספרי ההיסטוריה של המדינה כולה, לצד הקול המשובח שלו.

 

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square