דודו טסה גאה להציג

 

 

 

אלבום ההופעה החיה של דודו טסה יכול היה להישען על להיטים מוכרים, אך הבחירה לכלול בין 20 השירים גם כאלה שנדחקו לאחור באלבומיו הקודמים מעידה על אומץ ותעוזה, ובעיקר על כך שיש עוד מה לגלות אצל טסה

 

מה שיפה באלבום הכפול של דודו טסה בהופעה חיה הוא מתן הבמה לשירים שאיכשהו נבלעו בתוך אלבומיו הקודמים או לא קיבלו את הכבוד הראוי להם.

 

כדי לקחת את מה שלא כולם מכירים ולדחוף אותם לתוך אלבום מושקע של הופעה חיה צריך אומץ, ובעיקר ביטחון בדרך שלך ובאמונה בעצמך. ואת זה, למרות כל הפחדים שלעתים הוא משדר, לטסה יש בכמויות.

 

זמרים שמקליטים הופעות שלהם לטובת אלבומים, מקפידים בדרך כלל לשבץ בהם את מיטב הלהיטים שלהם. במקרה הזה, עומס השירים המצוינים של דודו טסה הופך את הבחירה לקשה מאוד, אבל במקום להתלבט בין השירים המוכרים הוא נותן את הבמה לדברים שפחות נחשפו לאוזן של הקהל, שרגיל לרפרטואר הרגיל שלו שמתנגן כמעט בכל מקום.

 

כך, למשל, בגזרה העירקית,  טסה משבץ את "ים אום אל עבייה" מהכוויתים 2, שיר שפחות תפס, בעוד שהדואט "דוב ותפטר" עם נינט טייב חזק יותר, שלא לדבר על "אחדוהו מיני וראח" הסוחף עם ריף כהן.

 

 דודו טסה. צילום יחצ מתוך לינקטון


התעוזה של טסה נמשכת גם בבחירת השירים בעברית. "ביום שבגין מת" המרגש שהלך לאיבוד בתוך "סחרחורת", "קחי אותי לטייל" השובר, "משטרה" המקפיץ, "אמא מדברת לעצמה" השברירי, "לא מרגיש טוב" (בהרמוניה מושלמת עם אביתר בנאי), ו"זנב זאב" המעולה שנותר בצלו של "הגולה" המעולה אף יותר.

 

כל אלה, יחד עם החיבור לבנאי וברי סחרוף ל"שביר" של אריק איינשטיין, הופכים את אלבום ההופעה של טסה לכזה שגורם לך לצלול לעומק כדי לחקור את טסה מחדש, נותן לקהל לגלות שירים שאולי דילגנו עליהם בעת שמיעת הדיסקים הקודמים שלו.

 

האלבום הכפול בעיקר מציג שוב את טסה כאחד היוצרים הטובים שיש כאן (וחפשו עבודות שעשה עבור אחרים יחד עם גלעד כהנא וניר מימון) וככזה שכל פעם נעים לגלות עוד טפח מיצירותיו.

 

שביר עם אביתר בנאי וברי סחרוף

תמונה בראש הדף צילום דודי חסון

Share on Facebook
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square