אפשר למצוא את השיר הזה רק בגרסת לייב, אבל גם היא מעידה שיש כאן פוטנציאל טוב. בקאל בטקסט טוב, מדבר על הצורך ללכת קדימה, להשתחרר מכל המועקות ולבנות משהו חדש, אך גם הפחד מהחשש להיתקע במקום. את השיר הוא מתחיל קצת מהוסס, אך משתחרר בפזמון בשירה טובה ויציבה.
לא יודע איך זה היה נשמע בגרסת אולפן מהודקת, אך לטעמי זמר טוב תמיד נמדד בפרי סטייל, בלי הינדוסים מיותרים, וראם בקאל יכול בהחלט לתת לכישרון שלו ללכת קדימה ולהתפרץ.