"רק את" היווה נקודת פתיחה גבוהה מאוד לקריירה של עמיר בניון. 20 שנה חלפו מאז, שירי האלבום המצוין הם נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, שיישארו איתנו לתמיד. כך נראתה חגיגת ה-20
השיר הראשון בהדרן היה "אחרי 20 שנה". עמיר בניון שלף לראשונה את העוד והחל מנגן את השיר של שמוליק קראוס, שכאילו מסכם אותו. "עוד אותו הצליל, עוד אותו הטעם, שמור כמו יין טוב. מתנגנת בי מנגינה, בוקעת מבין אצבעותיי, לכי לך אל הרחוב", שר בניון אחרי שעה וחצי של הופעה, ונשמע כאילו היא רק התחילה.
שמחות קטנות עם מיכה שטרית | צילומי וידאו וסטילס: שחר אמאנו, הכותל הישראלי
אחרי 20 שנה שעמיר בניון איתנו, אין כמו השורות האלה של קראוס כדי לאפיין אותו. גאון מוזיקלי ששינה את פני המוזיקה הישראלית כבר באלבום הראשון שלו, "רק את", שניפק להיטים שעד היום ובעוד 20 שנה ינגנו ויתרגשו. אלפי הצופים בהיכל התרבות של תל אביב ליוו אותו מהרגע הראשון, שתו בצימאון כל מילה ודחפו קדימה את היוצר, שהציג עיבודים חדשים לחלק מהשירים. הם דקלמו את ההמנונים של בניון בשני העשורים האחרונים שהלכו אל הרחוב ומצאו בהם מקום קבע.
הייתי בכמה וכמה הופעות של בניון, ודומה שהפעם התקבלו החלטות מצוינות. הפתיחה הדינמית עם "רק את" בקצב מטורף, השילוב של "שלכת" ו"ניצחת איתי הכל" העוצמתיים, מתן הזרקור לשירים שמטיילים באלבומים אך לא קיבלו מספיק במה כמו "עיניה" המרגש. ועם זאת, היו כמה רגעי נחיתה שהורידו את הרגל מהגז, ולאו דווקא במובן הטוב של המילה, בשל שירים שבאמת נשלפו מהמגירה האחורית.
כשאת עצובה. המנון עם אלתור מצחיק בהתחלה
המופע חשף את גדולתו של בניון החל מהאלבום הראשון שנעץ בפסקול חיינו. כל שיר בצבע, כל מילה במקומה, מסרים לחיים ("אם הייאוש בא לקראתך אל תיתן לו יד") והמנונים כמו "כשאת עצובה" שעדיין פורט על כל נימי הרגש, 20 שנה אחרי שראה אור. הלהקה שליוותה אותו גם בקולות רקע יצרה תחושה של תפילה בבית הכנסת, הכניסה עומק לשירים, ונתנה לבניון גב מצוין.
"20 שנה לרק את" הראה שבניון התחיל מהנקודה הכי גבוהה שאפשר ומשם טיפס עוד יותר גבוה. הוא פרפורמר מצוין, יודע לאלתר ולהצחיק, כותב בחסד עליון שניצח את הכל בדרך. רק יוצר ענק יכול לנפק אלבום בכורה משובח כל כך, ומשם לטפס למעלה. רק בניון.