• שחר אמאנו

"העוול שעשו לאבא שלי הרמטכ"ל דדו, לא כהה עם הזמן"


הילה כהן אלעזר, בתו של הרמטכ"ל התשיעי דוד אלעזר ז"ל, החלה לשיר רק בגיל 58. דרך המילים והמנגינות היא מחפשת לפגוש אותו שוב. "אבא היה שר איתי ומקשיב למוזיקה שאהבתי, כשאני שרה אני שרה לו"

בשירים של הילה כהן אלעזר תמצאו התעסקות בממד הזמן. בגיל 58 היא החליטה לשנות כיוון ולהקליט אלבום ראשון, ובשנתיים שחלפו מאז היא ממשיכה לחקור את הזמן, ולא פוסקת מלשיר ולדבר עם אביה המנוח רא"ל דוד (דדו) אלעזר, רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. "הקדשתי לו את האלבום הראשון, ומתוך היתמות העמוקה אני מחפשת לפגוש אותו שוב דרך זיכרונות, געגועים, מנגינות ומילים", היא אומרת.

היא בת 60, וכבר הוציאה שני סינגלים בדרך לאלבום שני. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך לצד זה היא מפתחת את הקריירה המוזיקלית שלה. אחרי אלבום ראשון כמחווה לדויד גרוסמן וספרו "נופל מחוץ לזמן", היא שוב עוסקת בחידה הגדולה. "עבורי הזמן הוא הדופק, לפעמים העוגן ולפעמים רק רוצים שיעבור", היא אומרת. "רוב ההתבוננות שלנו על עצמנו, נעשית בדיעבד, במרחק הזמן אנחנו חיים בהווה את זיכרונות העבר והעתיד שלנו. מתגעגעים, זוכרים את מה שהיה, הזמן שהשאיר בנו סימנים, ומקווים ומצפים למה שיבוא".

כל הזמן | הילה כהן אלעזר

בשנת 1976 איבדה את אביה. על רמטכ"ל המלחמה הארורה ההיא, שהסתיימה עם אלפי הרוגים וועדת חקירה בראשות השופט אגרנט, הוטלה האשמה על מחדלי המלחמה בטענה שלא העריך נכון את המצב ולא דאג למוכנותו של צה"ל. הוועדה המליצה להפסיק את כהונתו של אלעזר, והוא הגיש את התפטרותו בשנת 1974. שנתיים לאחר מכן נפטר מהתקף לב, והוא בן 50 בלבד.

הצלקות ממלחמת יום הכיפורים לא הגלידו עד היום, ובטח אלה של הילה. "יש לי שיר שכתבתי באלבום החדש שנפתח בשורה 'המבט שלך עוטף אותי בחום דבש' - הקשר שלי עם אבי, דדו, ממשיך לחיות. לעטוף אותי, אני ממשיכה לחשוב איתו, לספר לו, ולשיר איתו, כך היה כשהוא היה וזה ממשיך כל השנים גם כשאיננו".

הרמטכ"ל דוד אלעזר ז"ל: "אני נתקלת בהערכה ואהבה כלפיו"

את חושבת שנעשה לו עוול לאחר המלחמה ההיא?

"כן, נעשה לו עוול, והכאב לא מכהה עם הזמן גם כשההיסטוריה, ככל שעובר זמן, עושה איתו צדק. אבא שלי מת בגיל 50, מותו קשור בעיני גם לאתגר העצום שעמד בו וגם לאחריות הכבדה שנשא על כתפיו. עם השנים, אני נחשפת לתגובות וביטויים של הבעת אשמה והערכה ואהבה כלפיו, וזה תמיד גם מכאיב וגם מחמם את הלב".

איפה הצלחת "לפגוש" את אבא במהלך יצירת המוזיקה?

"המוזיקה תמיד חיברה בין העולמות הרחוקים שלנו. הוא אהב לשיר, לגלות ולהביא הביתה גם שירים חדשים. אבא היה שר איתי ומקשיב למוזיקה שאהבתי, ועד היום כשאני שרה אני שרה לו והוא ממשיך לשיר איתי".

את החלטה להתחיל לשיר ולהקליט קיבלה כשגילתה את הספר של גרוסמן. "המילים היו עבורי כמו בית לגעגועים שלי, לאבא שלי, ומשם הופיעו הלחנים, והכל התחיל להתגלגל בקצב אחר, והקלטתי את השירים. כמובן תוך שיתוף וקבלת ברכתו של דויד גרוסמן", מספרת כהן אלעזר. "השירים הובילו אותי להוצאת האלבום, למפגש עם נגנים, ולהופעות בכל הארץ. אחריו הופיעו עוד שירים, חלקם שלי, חלקם קבלתי מאחרים, רחל שפירא, דויד גרוסמן, ועוד אחרים, וכבר יש עוד אלבום שיוצא עכשיו".

#הילהכהןאלעזר #דודאלעזר #מלחמתיוםהכיפורים #זמן #דוידגרוסמן