בואו נודה על האמת: כולנו סובלים מדחיינות שגורמת לנו לדחות את הוצאתם של דברים אל הפועל או לא לעשות אותם בכלל. והנה באה רונית שחר, ואומרת: מחר אני יוצאת לדרך, דקה אני לא נשארת. וכל שנותר לנו לעשות הוא לתפוס את הרכבת שהיא מוציאה לדרך עם הלחן הסוחף שמניע קדימה, ולדהור אל עבר מימוש מה שהבטחת לעצמך.
שחר מעידה שמדובר בעצם בהחלטה שלה לצאת לדרך עצמאית, אך כל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתה. לא קל לקבל לעתים החלטות משמעותיות, אבל אם לא נצא לדרך נישאר מאחור. תהיו רונית שחר, וצאו לדרך, מצוידים בשיר המדרבן שלה.
