רצוי לפני ששומעים את השיר לקרוא את הטקסט שכתב ליאור פרחי, שמתאר במדויק את ישי לוי: "לא מתנצל, עברתי כבר הכל, אני זה אני עם כל מה שיש, בשיגעון שלי לא מתבייש". ולוי הוא באמת אחד שכבר עבר עשה וראה הכל, אחרון המוהיקנים של הדור ההוא שחצה את הגשר אל העידן החדש והצליח בו.
והשיר? ישי לוי בקלילות שלו, הלחן והעיבוד של פרחי מזכירים פה ושם שירים אחרים כמו "נשיקה" של מושיק עפיה ו"חשמל באוויר" של פרחי עצמו (שבטח תמצאו עצמכם מזמזמים במהלכו), והכל ארוז לכדי חפלה שעושה שמח על הלב, וישי לוי אחד ומיוחד.
